התחלתי בערך בשעה 11 כי זה היה הכי נוח מבחינת האוטובוסים. יצאתי לבד כי רוב החברים שלי עובדים בחופש בבוקר וגם זה סתם פאדיחות לבוא לאחד החברים שלי ולהגיד לו:"אחי בוא איתי לקניון אני עושה תוכנית לשיפור הביטחון העצמי ואני צריך לשאול היום 30 בנות מה השעה". לצערי לא היו הרבה בנות בגילאים שלי פחות או יותר. היו בעיקר נשים מבוגרות, ילדות קטנות ונשים בסביבות גיל ה30 ומעט מאוד בנות בגיל שלי ובנות בסביבות גיל ה20, 25 (בקושי מצאתי כוסיות בגילאים האלו). התבלבלתי קצת בספירה והפסקתי לספור אחרי 15 אבל אני מאמין שהגעתי ל30. לקח לי הרבה זמן בגלל שלא מצאתי בנות מתאימות (וגם פיספסתי את האוטובוס אז המשכתי את המשימה בקצב יותר רגוע).
סה"כ הלך בסדר ולא היה משהו מיוחד. היתה איזו פעם ששאלתי מישהי מה השעה והיא ענתה לי, באתי לשאול עוד אחת שהיתה איזה 15 מטר ממני ואז בא איזה ילד קטן ששמע אותי שואל מה השעה והוא צעק לי שהשעה 11 וחצי. בכל זאת שאלתי את הילדה מה השעה והיא הסתכלה עלי מוזר כי לפני רגע הילד אמר לי

.
היו איזה שתי בנות ששאלתי אותן מה השעה אחת הוציאה את הפלאפון ואמרה לי את השעה באנגלית שגויה (אני חושב). צחקתי והמשכתי ללכת ואז נזכרתי שחברים אמרו לי שהגיעה איזה משלחת של נערים יהודים משוויץ ומארה"ב/אנגליה ואז הבנתי כבר למה היא מדברת איתי אנגלית.
היו איזה שני בנות גדולות בשנה שנתיים ממני ששאלתי אותן פעמיים בטעות, הן נוסעות איתי באותה אוטובוס לביה"ס ואולי בגלל זה הן זכרו ששאלתי אותן כבר. בפעם הראשונה הן ענו לי והמשיכו ללכת. בפעם השניה הHB8 צחקה ואמרה לי משהו כמו: "שאלת אותנו לפני כמה דקות בקניון", אז אמרתי לה ששכחתי את הפלאפון בבית, הHB6 אמרה לי מה השעה והמשכתי ללכת.