אנדרו גארפילד: ספק נער ספק גבר
המפיקים של "ספיידרמן 4" לקחו הימור גדול. אנדרו גארפילד, שחקן בריטי כמעט אלמוני, ינסה להוכיח שלא טעו כשבחרו בו לתפקיד הראשי
"יש לו שילוב נדיר של אינטליגנציה, שנינות ואנושיות. תזכרו מה שאני אומר: אתם תאהבו את אנדרו גארפילד בתפקיד פיטר פארקר". במלים האלה הציג לפני כשבועיים מארק וב, הבמאי המיועד של "ספיידרמן 4", את השחקן שנבחר לעטות את המסיכה והחליפה של איש העכביש. הציפיות שמוטלות על כתפיו של הבמאי והשחקן בוודאי ידרבנו אותם להוכיח לכולם כי הם אכן מתאימים לתפקיד. אבל ברור להם כי הם עוד עלולים להסתבך בין הקורים.
אולפני סוני, המפיקים את הסרט, לקחו הימור גדול כאשר הודיעו בינואר האחרון על פיטוריהם של סאם ריימי וטובי מגווייר. ריימי ביים את שלושת הסרטים שבהם מככב גיבור העל, פרי מוחו הקודח של סטן לי. טובי מגווייר גילם את התפקיד הראשי. יחד הם הכניסו 2.5 מיליארד דולר ברחבי העולם. אלא שלקראת התחלת צילומי הסרט הרביעי בסדרה משהו השתבש. חילוקי הדעות בין הבמאי לאולפנים בנוגע לתסריט הלכו והתעצמו. תאריכי תחילת ההפקה נדחו שוב ושוב. הסרט, שהיה אמור לעלות לאקרנים בתחילת קיץ 2011, יתעכב בשנה לפחות.
חצי שנה אחרי אותה הודעה דרמטית, ההימור נראה גדול בהרבה. גארפילד, יהודי בן 26, הוא שחקן כמעט אלמוני לצופים האמריקאים. הוא אמנם נולד בקליפורניה, אבל עבר עם הוריו לבריטניה כשהיה צעיר מאוד. התפקיד המשמעותי שלו עד כה היה כנראה בסרט הבריטי "בוי A", שבו גילם עבריין צעיר שמתקשה להסתגל לעולם שמחוץ לכותלי בית הסוהר. הוא לא נראה כמו כוכב של שובר קופות, כזה שמושך אל בתי הקולנוע נערים ונערות מגירי ריר. ואם לא די בכך, לצדו התמודדו על הזכות להציל את העולם שחקנים בעלי סיכויים גדולים משלו. למשל, ארון ג'ונסון שכיכב בין השאר ב"קיק אס", מעין פרודיה על גיבורי על, ולוגן לרמן שכיכב ב"פרסי ג'קסון וגנב הברק", המבוסס על סדרת ספרי ילדים ונוער מצליחה שהגיבור שלה הוא עוד אחד מאלה שרכבו על הצלחתו של הארי פוטר.
ייתכן כי העובדה שהם כבר היו מזוהים עם גיבור מסוים היתה להם לרועץ ושיחקה לטובתו של גארפילד. מאחר שהוא כמעט לא ידוע, הוא גם לא ידרוש משכורת עתק. ואולי המפיקים רצו שחקן שנראה ספק נער ספק גבר, קצת חיוור קצת בשל, מישהו שלא בהכרח נראה סמל מין, אבל האיפור והתפאורה ישנו בן לילה את תדמיתו. דניאל רדקליף, כוכב סרטי "הארי פוטר", ורוברט פטינסון, כוכב סרטי "דמדומים", הם גם בריטים לבנבנים כמו גארפילד שהתבגרו מול המסך ונהפכו לנחשקים, כל אחד בדרכו, אף שביותר ממובן אחד הם קרובים יותר, בנוכחותם הגמלונית מעט, לחנונים של מחשבים מאשר לגיבורים מסוקסים.
שלא כמו גארפילד, הם אמנם לא מגלמים גיבורי על, ושלא כמוהו, דמויותיהם אינן מבוססות על קומיקס, אלא על סדרות ספרים מצליחות לבני הנעורים. עם זאת, אפשר לראות בהם חלק מהמייצגים החדשים של שוברי הקופות בשנות האלפיים. אנטי כוכבים כלפי חוץ, שלפעמים נדמה כי הם אבודים ואינם מסוגלים להבין מה נפל בחלקם, ומאין באה עליהם כל ההערצה הזאת ששמורה לכוכבי מין שזופים ויפי תואר. אבל דווקא הפגיעות הזאת, שלא נראית מזויפת, הופכת אותם לאנושיים יותר ואולי לכן גם קל יותר להזדהות עמם. רדקליף ופטינסון עדיין לא השלימו את חובותיהם לסדרות הסרטים ששברו שיאי הכנסות שונים ומשונים. פטינסון מככב בימים אלה כאדוארד קאלן ב"דמדומים 3: ליקוי חמה" ובשנה הבאה יעלה לאקרנים הסרט הרביעי בסדרה המבוססת על ספריה של סטפני מאייר. רדקליף יככב בסתיו הקרוב בחלק הראשון מתוך שניים של "הארי פוטר ואוצרות המוות".
אף שגם פטינסון וגם רדקליף מתפרנסים יפה מאוד מהתפקידים האלה, הם עושים מאמצים ניכרים, אם בתיאטרון ואם בסרטים עצמאיים, כדי שלא יהיו מזוהים מדי עם הדמויות האלה והדבר יפגע בקריירה שלהם בעתיד. האם אנדרו גארפילד, ש"ספיידרמן 4" שלו ייצא אי שם בקיץ 2012, יעשה גם הוא מאמץ יום אחד כדי להשתחרר מאותם כבלים שהוא שמח כל כך להיקשר אליהם עכשיו?
קרדיט ל"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
