"גברים שבוהים בעזים" ב-DVD: יצירה חסרת משמעות
שחקנים מעולים וצוות מיומן של יוצרים היו אמורים להפוך את "גברים שבוהים בעזים" לסרט טוב, אבל איכשהו, כל הרכיבים הצטברו לכדי יצירה חסרת משמעות
עם שם בלתי שגרתי כמו "גברים שבוהים בעזים", טבעי היה לצפות לסרט חדשני, מקורי, שובר מוסכמות, מצחיק. אבל כמו בכל כך הרבה מקרים אחרים, הכותרת התגלתה כדבר המעניין ביותר בכל הסיפור, מעניינת הרבה יותר מהסרט עצמו. לא רק הכותרת היתה מבטיחה: שחקנים מעולים, צוות מיומן של יוצרים וספר מסקרן שעליו התבסס הסרט, שיצא בארצות הברית בשנה שעברה. לא היה חסר הרבה כדי להפוך את "גברים שבוהים בעזים" לסרט טוב, אבל איכשהו כל הרכיבים הללו הצטברו לכדי יצירה חסרת משמעות.
בסרט, שיוצא בימים אלו על גבי די-וי-די, מגלם יואן מקגרגור את בוב וילטון, עיתונאי שננטש על ידי אשתו ונוסע לכוויית כדי לחפש סיפור טוב ולהחזיר לעצמו את כבודו האבוד. שם, על מרפסת של בית מלון, הוא פוגש את לין קסדי (ג'ורג' קלוני), חייל אמריקאי המשתייך ליחידה סודית ששואפת להביס את האויב באמצעים על-טבעיים כמו היפנוזה ומעבר דרך קירות. בין היתר מתאמנים חיילי היחידה על עזים תמימות, ומכאן שם הסרט. בעקבות ידידו החדש נסחף וילטון לרצף של הרפתקאות במדבר העיראקי, ומתוודע אל העבר וההווה של היחידה התמוהה הזאת, שאת בכיריה מגלמים ג'ף ברידג'ס וקווין ספייסי.
התסריט מבוסס על ספר באותו השם של העיתונאי יליד ווילס ג'ון רונסון. הספר לא נכתב כרומן עלילתי אלא כתיעוד של מסע עיתונאי סביב הקשר התמוה בין הצבא האמריקאי והאמונה בתחום העל-טבעי. על רונסון נכתב בעבר כי סגנון הכתיבה שלו מושפע מה"גונזו ג'ורנליזם" של האנטר ס' תומפסון, שנהג גם הוא להעמיד את עצמו במרכז ההתרחשות שהוא מסקר. ומכיוון שהדמות המרכזית ב"גברים שבוהים בעזים" הספר היתה רונסון עצמו, נאלצו תסריטאי הסרט להמציא דמות מרכזית חדשה - עיתונאי שבעקבותיו מתגלה הסיפור.
הסיפור על עיתונאי שנוסע לסקר מציאות רחוקה ומשונה ומוצא עצמו אפוף במסתורין, אכן מזכיר במידה רבה את "פחד ותיעוב בלאס וגאס" הנהדר של תומפסון. אבל בעוד ש"פחד ותיעוב" התמקד בגיבור מרתק וקיצוני, שהביט במציאות בעיניים מעורפלות ותוך כדי כך סיפק אבחנות חדשות ושנונות על העולם, "גברים שבוהים בעזים" מתמקד בגיבור משעמם ואפרורי שנגרר אחרי מציאות שגם ככה קשה להאמין לה. אפשר להתייחס אל כל הסיפור כמעין מאטפורה אנטי-מלחמתית; צבא שפונה אל העל-טבעי הוא צבא שנואש מכליו השגרתיים ומבין שלא מן הטנק תבוא הישועה. חבל שבסרט עצמו אין למטאפורה הזאת הרבה ביסוס.
השפה הקולנועית ששימשה את הבמאי גרנט הסלוב היא מעין חיקוי חיוור וריקני של זאת שמאפיינת את האחים כהן: דמויות צבעוניות ותלושות במצבי משבר, עלילה שמשלבת חומרים מציאותיים עם טוויסטים מופרכים ונגיעות סוריאליסטיות, הומור אפל שנתמך על ידי פריימים מעוצבים ועריכה אינטליגנטית, ואיך לא - ג'ורג' קלוני ("אחי איפה אתה") וג'ף ברידג'ס ("ביג לבובסקי"). אבל בעוד שהכהנים הפכו את השפה הזאת לכר פורה לבדיחות ולהגיגים קיומיים, "גברים שבוהים בעזים" נותר כרצף של סצינות מעוצבות היטב במשקל נוצה.
הסלוב, שגם הפיק את הסרט יחד עם קלוני, כבר יצר יחד עמו את "לילה טוב ובהצלחה" המצוין. גם הסרט ההוא התבסס על דמויות אמיתיות שסיפורן ההיסטורי האיר את המציאות העכשווית באור קודר, אבל בזאת מסתיימת ההשוואה. בסרטון "מאחורי הקלעים" המצורף לדי-וי-די החדש אומר הסלוב: "כשג'ורג' ואני עושים סרט אנחנו רוצים שזה יהיה כיף. אנחנו לא עושים 85 טייקים, אנחנו לא מענים את הצוות". לא בטוח ש-85 טייקים היו מצילים את הסרט משיממונו, אבל כמה שכתובים מאסיביים של התסריט היו עשויים ליצוק מעט תוכן מאחורי הכותרת המוצלחת.
קרדיט ל"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
