ארנולד אלואיס שוורצנגר (גרמנית: Arnold Alois Schwarzenegger), (להאזנה (מידע · עזרה)), (נולד ב-30 ביולי 1947), הוא שחקן קולנוע אמריקאי-אוסטרי, פוליטיקאי רפובליקני, מפתח גוף ואיש עסקים מצליח. המושל ה-38 של מדינת קליפורניה.
ב-7 באוקטובר 2003 לאחר בחירות מיוחדות שנערכו בעקבות הדחתו של מושל קליפורניה הקודם גריי דייוויס, הוא נבחר להחליפו בתפקיד. ב-7 בנובמבר 2006 הוא נבחר בשנית, הפעם לכהונה מלאה בת ארבע שנים.
שוורצנגר, שכינויו הם "האלון האוסטרי" בימיו כמפתח גוף, או לאחרונה "הגוברנייטור" (הלחם של המילה האנגלית למושל (Governor) ושם דמותו בסרטי "שליחות קטלנית" – "המחסל" (Terminator)), זכה לתשומת לב רבה כמפתח גוף מוצלח במיוחד בשל תאריו: ארבעה תוארי מר יוניברס ושבעה תוארי מר אולימפיה, ולאחר מכן נודע כשחקן סרטי פעולה מצליח. סרטיו המפורסמים כוללים את סרטי הטרילוגיה הפופולרית: "שליחות קטלנית" (1984, 1991 ו-2003), הסרט "הרקולס בניו-יורק" (1970), "קונאן הברברי" (1982), "קונאן המשמיד" (1984), "קומנדו" (1985), "הטורף" (1987), "תאומים" (1988), "שוטר בגן ילדים" ו"זיכרון גורלי" (שניהם בשנת 1990), "אחרון גיבורי הפעולה" (1993), "שקרים אמיתיים" (1994) ו"אירייזר" (1996).
נעוריו
שוורצנגר נולד בכפר קטן בשם תאל (Thal), המרוחק 6 ק"מ מגראץ, העיר השנייה בגודלה באוסטריה, לגוסטב שוורצנגר (1907 - 1972) ואשתו אורליה ידרני (1922 - 1998). הוריו היו חברים במפלגה הנאצית.
לאחר שעבד זמן קצר קודם לכן באנגליה, ומבלי שהאנגלית שגורה בפיו, הוא עבר לארצות הברית בשנת 1968. הוא קיבל אזרחות אמריקאית 15 שנים לאחר מכן בשנת 1983, אך הצליח לשמור גם על אזרחותו האוסטרית.
בשנת 1971 אחיו של שוורצנגר, מיינהארד, נהרג בתאונת דרכים ובשנה שלאחר מכן אביו נפטר.
ימיו כמפתח גוף
שוורצנגר השיג תהילה לראשונה כמפתח גוף. גופו המפותח והמעוצב זיכה אותו בכינוי "האלון האוסטרי" ובתארים רבים: מר אירופה הצעיר, מר יוניברס של ה-NABBA (ארבע זכיות) ומר אולימפיה (שבע זכיות, מתוכן שש ברציפות). שבע זכיותיו במר אולימפיה קבעו שיא זכיות עד לאותו זמן (שנת 1980), מה שקיבע את מעמדו כאגדה בספורט. שיא זה נשבר בשנת 1991 כאשר לי הני זכה בפעם השמינית ברציפות בשנת 1991. שוורצנגר נחשב לאחת מהדמויות המשפיעות ביותר בעולם פיתוח הגוף, שמורשתו מצוינת בתחרות שנתית על שמו, תחרות ה"ארנולד קלאסיק".
שוורצנגר הודה בשימוש בסטרואידים משפרי ביצועים, וכתב בביוגרפיה שפרסם שנת 1977 ש "(הסטרואידים) עזרו לי לשמור על גודל שריריי בזמן הדיאטה המקפידה שלפני תחרויות. לא השתמשתי בהם למטרת בניית שריר אלא בשביל לשמור על מצב השריר הקיים כמו שהוא". למרות זאת, מספר מפתחי גוף אחרים שהשתמשו באותם חומרים כמו שוורצנגר בשנות השבעים קבעו שמדובר ביותר משמירה על מצב השריר הקיים. בשנת 1999, שוורצנגר תבע רופא גרמני שחזה לו מוות מוקדם על בסיס הקשר בין השימוש בסטרואידים לבעיות לב שסבל מהם, כיוון שהרופא קבע את תחזית זו מבלי לבדוק אותו באופן אישי. במשפט זכה שוורצנגר ב-12,000 דולרים אמריקאיים. אותה שנה, תבע שוורצנגר את הצהובון האמריקאי "גלוב" שפרסם תחזיות דומות על בריאותו העתידית. עד לשנת 1996, שנה לפני ניתוח לב פתוח להחלפת מסתם אב-העורקים שלו (הוא נולד עם מסתם אב-עורקים בעל שני צניפים במקום שלושה), הגן שוורצנגר על החלטתו להשתמש בסטרואידים בזמן אימוניו. לפי דוברו, לא השתמש שוורצנגר בסטרואידים מאז 1990 השנה שהם הפכו ללא חוקיים. בסלנג של מפתחי גוף, מכונים סטרואידים לעתים בכינוי "ארנולדים".
שוורצנגר נותר אישיות בולטת בעולם פיתוח הגוף שנים רבות לאחר פרישתו, בחלקו בגלל בעלותו על מכוני כושר ומגזינים העוסקים בפיתוח גוף. הוא לקח חלק באינספור תחרויות ומופעים בספורט. במשך שנים רבות הוא כתב טור חודשי עבור המגזינים "Flex" ו"Muscle & Fitness". זמן קצר לאחר שנבחר למושל, הוא מונה לעורך של שני המגזינים, בתפקיד סמלי רובו ככולו. שני המגזינים הסכימו לתרום 250,000 דולר בשנה לתוכניות הלאומיות בנושא הכושר הגופני של המושל.
התפקיד הפוליטי הראשון של שוורצנגר היה במועצה הנשיאותית לכושר גופני ולספורט, שבה היה חבר בשנים 1990 עד 1993. הוא מונה על ידי ג'ורג' הרברט ווקר בוש שכינה אותו "קונאן הרפובליקני".
בשנת 1989 ייסד יחד עם ג'ים לורימר את תחרות פיתוח הגוף היוקרתית ארנולד קלאסיק.
קריירת המשחק
לאחר שהגיע לפסגת עולם פיתוח הגוף, ארנולד התחיל לראות את עולם זה כקריירה שמגיעה למבוי סתום. הוא החליט לעשות הסבה מקצועית לשחקן. הופעתו השרירית המיוחדת השיגה לו מספר תפקידים הבנויים למידותיו. הופעת הבכורה שלו הייתה בתור הרקולס בסרט "הרקולס בניו יורק" (1970), אך מבטאו היה כבד כל כך עד שהיו צריכים לדובב את קולו. הוא הופיע בסרט "שלום לנצח" (1973), וזכה בפרס גלובוס הזהב על משחקו בסרט "מועדון השרירים" בשנת 1976.
הסרטים שהביא אותו לראשונה לפרסום נרחב היה "קונאן הברברי" (1982), והצלחה דומה נרשמה גם לסרט ההמשך "קונאן המשמיד" (1984). באותה שנה גם יצא הסרט הראשון בסדרת "שליחות קטלנית" שקיבעה את מעמדו ככוכב קולנוע. יכולות המשחק של שוורצנגר בסרטים אלו, שלא הפגין מגוון רב של רגשות בלשון המעטה, היו הבסיס של אינספור בדיחות; כמו גם העובדה שנשאר לו מבטא אוסטרי כבד בדיבורו גם כאשר התפקיד אינו דורש זאת. אך נראה שאין זה משנה למעריציו או לרוב הקהל הרחב לפי הצלחתו והאהדה שלה הוא זוכה. הוא גם ידוע בחוש ההומור העצמי שהוא מביא לסרטיו.
שוורצנגר המשיך לשחק בסרטים מצליחים בשנים שלאחר מכן: "קומנדו" (1985), "יחס לא הוגן" (1986), "הנרדף" (1987), ו"מפגש לוהט" (1988). ב"הטורף" (1987) שוורצנגר שיחק יחדיו עם ג'סי וונטורה, מתאבק ושחקן שעתיד להיות מושל מדינת מינסוטה, ועם סוני לנדהם שיתמודד על משרת מושל קנטאקי. הסרט "תאומים" (1988) עם דני דה-ויטו היה הקומדיה הראשונה שעשה. "זיכרון גורלי" (1990) היה בזמנו הסרט הכי יקר מעולם, שכרו של שוורצנגר היה 10 מיליון דולר ו-15 אחוז מרווחי הסרט (שבסופו של דבר הניבו לו עוד 18 מיליון דולר); באותה שנה יצא לאקרנים גם הסרט הקומי "שוטר בגן ילדים".
שיא הצלחתו בקריירת המשחק היה בסרט "שליחות קטלנית 2" (1991). לסרטו הבא, קומדית האקשן "אחרון גיבורי הפעולה" (1993) היה את ביש המזל לצאת בו זמנית עם "פארק היורה" והכנסות הסרט היו נמוכות בהתאם. שוורצנגר המשיך בשנים שעד שנות האלפיים לשחק בסרטי אקשן מצליחים ופופולריים כגון "שקרים אמיתיים" (1994), "אירייזר" (1996) ובאטמן ורובין" (1997). הסרט "סוף העולם" (1999) היה הראשון משלושה סרטים כושלים ברצף של שוורצנגר שאפילו לא כיסו את תקציב הפקתם, השניים האחרים הם "היום השישי" (2000) ו"פגיעה היקפית" (2002). סרטו האחרון לפני בחירתו למושל היה "שליחות קטלנית 3" (2003) שהיה הצלחה גדולה, והעלה את הפופולריות שלו (שוורצנגר גם קיבל מחמאות על הגוף השרירי והמחוטב שהפגין בגיל 56).
קריירה פוליטיקה
שוורצנגר הוא רפובליקני, עוף חריג בקהילת הוליווד שרובה הגדול תומך במפלגה הדמוקרטית. הוא מתאר את עצמו כשמרן בנושאים פיננסיים ומתון בנושאים חברתיים. שוורצנגר היה חסיד גדול של הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן, שהגיע לנשיאות לאחר שהיה כוכב קולנוע, ותמך בג'ורג' בוש האב ב-1988. אף על פי כן, הוא ביקר את חבריו הרפובליקנים במשך משפט ההדחה של הנשיא ביל קלינטון ב-1998. שוורצנגר גם הופיע בקמפיין של ג'ורג' וו. בוש באוהיו בימים האחרונים של הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2004.
שוורצנגר מספר שהוא הגיע לארצות הברית חודשיים לפני הבחירות לנשיאות בשנת 1968, ויצא לו לראות המון תעמולה פוליטית של ניקסון והמפרי. דבריו של המפרי נשמעו לו כמו הסוציאליזם האוסטרי שממנו ברח. לעומת זאת, ניקסון דיבר על פתיחת גבולות המדינה להגירה, כלכלה חופשית וצבא חזק. כששאל חבר שלו מאיזה מפלגה ניקסון, והוא ענה שהוא רפובליקני, שוורצנגר החליט שהוא רפובליקני.
שוורצנגר ידוע באהדתו למדינת ישראל. ב-23 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה השתתף שוורצנגר בהפגנה פרו-ישראלית בקליפורניה כנגד ארגון החזבאללה. הפגנות דומות ערך בעקבות מבצע עופרת יצוקה והמשט לעזה בשנת 2010.
מושל קליפורניה
שוורצנגר הכריז על מועמדותו לתפקיד מושל קליפרוניה במערכת הבחירות המיוחדת שנערכה לתפקיד, בעקבות הדחתו של המושל הקודם, גריי דייויס. בתוצאות הבחירות הוביל שוורצנגר על שאר המועמדים ברוב של 48.6%, והפך בכך למושל קליפורניה. לאחר שהצעות רבות של שוורצנגר הוכשלו על ידי אויביו הפוליטיים, הכריז שוורצנגר על בחירות מיוחדות לתפקיד המושל, ובבחירות שנערכו ב-2006, ניצח שוורצנגר עם רוב של 56%, והוא צפוי לסיים את כהונתו ב-2010. ישנן הערכות שהוא יתמודד בעתיד לתפקיד בסנאט, אולם בנובמבר 2009 יצא שוורצנגר בהצהרה על פיה הוא לא מתכוון להתמודד על תפקיד כלשהו בעתיד.
מזל טוב שיהיה לו





ציטוט ההודעה






