"סולט": אנג'לינה ג'ולי עושה ג'יימס בונד
"סולט": אנג'לינה ג'ולי עושה ג'יימס בונד
"סולט" רחוק מלהיות סרט האקשן הראשון של אנג'לינה ג'ולי. למרות שהשחקנית המנוסה כבר ביססה את מעמדה כאחת מכוכבות הפעולה הגדולות של העשור, עם "טומב ריידר", "מבוקש" ו"מר וגברת סמית'", הפעם נדמה שהיא עלתה כיתה. ג'ולי של "סולט" אינה עוד הנערה הפרועה שמפזרת לכל עבר סקסיות מתפרצת. אדרבא, היא מביאה אל המסך משחק בוגר, נשיות אלגנטית, ומצליחה להעניק לסרט נפח סוחף. ייתכן והסיבה לכך היא כי לצד הסרטים הקלילים יותר, גילמה ג'ולי בשנים האחרונות גם דמויות מורכבות בסרטים דרמטיים. בין אלה אפשר למנות את הופעתה המדוייקת והנקייה ב"בכוח הלב", וכמובן את תפקידה המרגש ב"ההחלפה", עליו גרפה שבחים והייתה מועמדת לאוסקר.
הנסיון הדרמטי של ג'ולי צף אל פני השטח כבר בסצינת הפתיחה של הסרט, המתרחשת שנתיים לפני תחילתה של העלילה. היא שוכבת בבית כלא מזוהם, עינה נפוחה, פניה וגופה חבולים, והיא מעונה על ידי חיילים צפון קוריאנים. הפער בין הפרסונה הציבורית המאופקת של ג'ולי ובין המראה הפצוע והמיוסר שלה עם פתיחת הסרט, יוצר אלמנט של הפתעה ומעניק לדמותה הפגיעה חיבור אמפתי מיידי עם הצופים. וכך, הסרט עצמו אמנם מופרך לחלוטין, אך ג'ולי מחזיקה אותו היטב על כתפיה. בצירוף האקשן הקלאסי העשוי היטב, "סולט" מצליח להיות סרט קיץ אפקטיבי ומלא טוויסטים ששומרים על מתח גבוה.
העלילה עוקבת אחר סוכנת CIA בשם אוולין סולט (ג'ולי), הנחשדת בהיותה סוכנת סמויה של הביון הרוסי, שהושתלה בצמרת קהילת המודיעין האמריקנית. סולט מבקשת לשכנע את הקולגות בחפותה, אולם העובדה שהיא בורחת מהם והמעשים שהיא מבצעת במהלך המרדף גורמים להם לחשוד בה יותר.
ככל שהסרט מתקדם "סולט" נחשף למעשה כ'סרט בונד' לכל דבר, עם גיבורה נשית במקום הסוכן המפורסם. בדומה לסרטי בונד, שפעמים רבות ביטאו באמצעות אויב רוסי את הפחד מברית המועצות ומהשתלטות רוסית על העולם, גם "סולט" נשען על המתח ביחסי ארה"ב ורוסיה (בתזמון מופלא עם פרשת הריגול הרוסי בארה"ב שנחשפה בחודש האחרון).
הסוכנת האמריקאית נחשדת בכך שהיא למעשה חלק מפרוייקט שנערך ברוסיה, בו ילדים רבים עברו אימונים מיוחדים שהכשירו אותם להיטמע במשרות בכירות בפוליטיקה ובביטחון האמריקאי. התוכנית הייתה שהסוכנים הרדומים ימשיכו בתפקידם עד שיגיע היום בו יתבקשו לשתף פעולה בהתנקשות בחיי נשיא ארה"ב ונשיא רוסיה בכדי ליצור מלחמה בין הארצות.
סגנון ה'אולד סקול' לא עוצר רק במסגרת העלילתית ובמחוות לג'יימס בונד, אלא ממשיך בנאמנותו של הסרט לסצינות אקשן פשוטות ויעילות, כמעט ללא אפקטים ממוחשבים. "סולט" אמנם עמוס בקפיצות בלתי אפשריות מרכב אחד לשני, אולם המרדף אחר הסוכנת, שמתבצע אך ורק ברגל ובמכוניות נראה אמיתי בהרבה ממרדפי אקשן ממוחשבים שנראו על המסך בזמן האחרון.
ג'ולי מחליפה תחפושות, זהויות וצבעי שיער לאורך כל הסרט, ובאחת מסצינות השיא אף מופיעה בדמות גבר. שינוי הזהויות שומר היטב על העניין והמתח גבוה, ובהחלט מסייע לייצר טוויסטים מפתיעים הנוגעים לשאלת חפותה של ג'ולי. העלילה אמנם לא חפה מקלישאות, אבל הקצב המהיר והסגנון הקלאסי של "סולט" הופכים אותו לסרט אקשן עשוי היטב בטעם של פעם.
"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
