פעם, כשעוד הייתי "ילד מזדקן" בגיל הטיפש עשרה- היינו מחכים כל יום חמישי בקוצר רוח למנה השבועית של "זהו זה". למי שטרם נולד אז רק נזכיר כי מדובר בתכנית המערכונים המובילה של סוף שנות ה-80 תחילת ה-90, רגע לפני שהשיקו פה את הטלוויזיה הרב ערוצית וכמובן ערוץ 2. במילים אחרות- היה רק ערוץ אחד ולא היו הרבה אופציות של מה לראות.
והנה חלפו כמה שנים- עת התגייסנו התבגרנו- ואת פינת המומלצים בקולנוע הגיש שלמה ארצי עם קולו הסמכותי והאגדי בתכניתו ששודרה בימי שישי בצהריים – "עוד לא שבת". שוב שתינו בשקיקה את המלצותיו שתמיד נוסחו בקפידה- ושוב אצנו רצנו לאקרנים וכרגיל מדי פעם יצאנו מאוכזבים...
תודה לאל חלפו השנים ועברו הימים- וכבר אין צורך להיאחז בחסדי המבקרים –בעיתונים, ברדיו ובמסכי הפלזמה החדישים..ולא, גם לא באתרים...בעידן ה-web 2.0 כבר יש לנו מגוון רחב של אתרי מבקרים ופורטלים של סרטים. עכבר העיר, אי די בי וסרט - אלה שלושת המובילים והידועים שכיום את הרשת מובילים. בהקלקת עכבר פשוטה מקבלים רשימת סרטים עדכנית לצד שלל ביקורות, הן טובות והן שליליות.
אני אישית מעדיף את פורטל הסרטים של אי די בי, מהסיבה הפשוטה שהוא נותן את המשקל הראוי לביקורות הגולשים- במילים אחרות זהו קול העם המבקר מציון- כאן ניתן למצוא את דירוגי הגולשים-יש מדד משוקלל של גולשים ומבקרים מה שמאפשר לברור היטב לאיזה סרט הולכים ולאחר מכן להביע את דעתך ובכך לעזור ולסייע לבאים אחריך. רובנו התרגלנו להאמין כי ביקורות המבקרים לא משקפות את דעת הקהל ולכן אני מאמין כי הקהל מצביע ברגליו.
אכן, מים רבים זרמו בירקון מאז ימי הנעורים העליזים- כיום כבר לא סופרים רק את המבקרים. בעיקר בעידן של הפצת והורדת הסרטים במחשבים הביתיים חוויית ההליכה לקולנוע הפכה לאירוע כמעט כמו שפעם היה לתיאטרון. על מנת שסרט כלשהו יצדיק את ההוצאה הנוספת על צפייה מעל גבי המסך הגדול מן הראוי שלפני זה נקבל עליו קצת המלצות אמיתיות וכנות ממגוון בעלי דעה ועמדות, שכבר הלכו לפנינו לצפות.
אז שיהיה לכולנו קיץ מלא בסרטים מרתקים ומומלצים.