הכל על פריזבי
פריזבי אולטימטיבי
שחקן בפעולה
אולטימט פריזבי הוא משחק תחרותי, אשר חוקיו דומים לחוקי פוטבול, ובו משתמשים בפריזבי במקום כדור.
המשחק פופולרי מאוד בארצות הברית ובאירופה. אליפויות עולם ותחרויות אזוריות מתקיימות באופן סדיר. המשחק מתנהל תוך שימוש ב"קוד כבוד" הנקרא "רוח המשחק" לפיו, למשל, שחקן מכריז על עבירה שהוא עצמו ביצע ומגיש את הצלחת ליריבו. בישראל קיימות מספר קבוצות תחרותיות ומספר קבוצות עממיות[1].
כללי המשחק
המשחק מתנהל על מגרש דשא (לרוב) בגודל של 100 מטר על 35 מטר עם שני שטחי הבקעה בקצוותיו הצרים, בדומה למגרש פוטבול, ועם צלחת שמשקלה 175 גרם. מטרת המשחק היא להעביר את הצלחת המעופפת אל תוך שטח ההבקעה.
החוקים הבסיסיים
אין מגע בין שחקנים. אין תנועה עם הצלחת (מלבד רגל ציר). על שחקני ההתקפה להעביר את הצלחת אל שטח ההבקעה. על שחקני ההגנה לנסות ולמנוע מהם להגיע אל שטח זה (כאמור, ללא מגע). כאשר צלחת נופלת לקרקע, נתפסת או מופלת על ידי שחקן הגנה או נופלת או נתפסת מחוץ למגרש, הצלחת עוברת לקבוצה היריבה. כשהצלחת עוברת צד המגינים בלבד יכולים להרים אותה והם הופכים לתוקפים ושואפים להגיע לכיוון ההפוך מזה שהתקיפה אליו ההתקפה קודם לכן. כשהצלחת עפה למחוץ לגבולות המגרש מותר לשחקן מהקבוצה התוקפת לקפוץ באוויר לתפוס את הפריזבי ולזרוק אותו לפני שהוא נוחת. אם הפריזבי נוחת על הקרקע או שהשחקן שמחזיק אותו נמצא על הקרקע מחוץ לגבול המגרש, הפריזבי עובר להגנה. שיפוט עצמי.
הקבוצות
במשחק משתתפות שתי קבוצות של 7 שחקנים כל אחת + מחליפים.
מטרת המשחק
כדי להבקיע, על שחקן מקבוצה מסוימת לתפוס את הפריזבי בתוך אזור מסומן בשטח היריב (שנקרא גם end zone).
אופן המשחק
בתחילת המשחק כל קבוצה עומדת בשורה על הקו החיצוני של שטח ההבקעה שלה (end-zone). שחקן מתוך הקבוצה המגנה נבחר לזרוק את זריקת הפתיחה (ה-"Pull"). הקבוצה המתקיפה מרימה את הצלחת, והמשחק מתחיל.
לשחקן אסור לרוץ כאשר הפריזבי ברשותו אלא רק למסור. אם שחקן מקבוצה X זורק את הצלחת ואז היא פוגעת ברצפה, מכל סיבה שהיא, הצלחת עוברת לקבוצה השנייה - כלומר, לשחקנים מגינים מותר להפיל את הצלחת ולא רק לתפוס אותה.
אסור לחטוף את הפריזבי מידיו של שחקן או ליצור מגע עמו או עם הצלחת כאשר היא בידיו.
לאחר כל הבקעה מחליפות הקבוצות צדדים, והקבוצה המבקיעה זורקת "Pull".
מותר לשמור על שחקן שבידיו נמצא הפריזבי אך אסור ליצור מגע, ויש לשמור מרחק מהשחקן, שערכו הוא לפחות קוטר הפריזבי. לשומר אחד מותר להיות כמעט צמוד לשחקן אך כל השומרים האחרים חייבים להיות במרחק של 3 מטרים ממנו לפחות.
במשחק אין שופט והוא מתנהל על ידי קוד כבוד ייחודי - המשחק מתנהל ללא אלימות מכל סוג שהיא, במקרה ונוצר מקרה כזה השחקן שביצע את העברה יכריז עליה בעצמו, יגיש את הצלחת לשחקן היריב והמשחק יחודש.
היסטוריה
שנות השישים
על אף שקיימת אי הסכמה בנוגע למקורותיו האמיתיים של המשחק, סברה מקובלת היא שהמשחק נולד על ידי חבורת בני נוער מתיכון קולומביה שבמייפלווד, ניו ג'רזי. החבורה נהגה לשחק משחק דמוי-אולטימייט בשעות הערב. ג'ואל סילבר הציע להקים קבוצת אולטימייט בסתיו 1968. באביב של אותה חבורת בני נוער התאספה, ושיחקה את המשחק באופן מאורגן לראשונה. סילבר כינה את המשחק "חווית ספורט אולטימטיבית". המשחק ששיחקו היה מבוסס על גרסה של פוטבול-פריזבי שאותה למד סילבר מג'רד קס, במחנה במסצ'וסטס. קס המציא את השם "אולטימייט", לאחר שתלמיד במחנה שאל אותו מהו הספורט האולטימטיבי לדעתו. קס המציא את הפוטבול-פריזבי עם חבריו בקולג' אמהרסט. הנערים ששיחקו את המשחק בבית הספר ושהגדירו את חוקי האולטימייט היו חבורה מגוונת של תלמידים, בעלי תחומי עניין שונים. על אף שהחוקים בנוגע לתנועה ובנוגע לניקוד לא השתנו במשך השנים, ממדי המגרש של התלמידים מתיכון קולומביה הוגדרו על פי גודלו של מגרש החנייה, ומספר השחקנים בכל קבוצה השתנה בהתאם לביקוש. בחוקים שקבעו, מגע בין שחקנים היה אסור, והשיפוט היה עצמי. גם היום, באורח מפתיע, אין שופטים גם ברמות גבוהות של המשחק.
האולטימייט מגיע לקולג' - 1970
מועדון האולטימייט במסגרת הקולג' הראשון הוקם ב-1970 על ידי ג'ואל סילבר כשהגיע לקולג' לאפייט.
תחרות האולטימייט הראשונה בין קולג'ים נערכה בקמפוס ניו ברנסויק שבאוניברסיטת רטגרס. התחרות נערכה ב-6 בנובמבר 1972. באותו יום נערך משחק הפוטבול בין הקולג'ים, זו השנה ה-103.
ב-1975, כבר לעשרות קולג'ים היו קבוצות אולטימייט. באפריל של אותה השנה, ארגנו שחקנים את טורניר האולטימייט הראשון, שבו השתתפו שמונה קבוצות. התחרות התקיימה באוניברסיטת ייל. המנצחת של הטורניר הראשון היא הקבוצה של אוניברסיטת רטגרס.
ב-1976, הוקמו לראשונה קבוצות שלא בצפון-מזרח ארצות הברית. טורניר של 16 קבוצות נערך באמהרסט, מסצ'וסטס. 13 קבוצות הגיעו מהחוף המזרחי, ו-3 נוספות ממרכז ארצות הברית. רטגרס שוב זכו, אחרי שניצחו בגמר את בקולג' המפשיר. אוניברסיטת מדינת פנסילבניה ואוניברסיטת פרינסטון הגיעו לחצי הגמר. לראשונה הגיעה הבשורה גם אל החוף המערבי, והקומו קבוצות באזור לוס אנג'לס וסנטה ברברה.
אוניברסיטת פנסילבניה אירחו את האליפות האזורית הראשונה, במאי 1979. השתתפו בתחרות חמישה אזורים, שיוצגו על ידי שלושה קולג'ים ושני מועדונים. השתתפו באליפות אוניברסיטת קורנל (צפון מזרח), אוניברסיטת רוואן (מזרח), אוניברסיטת מישיגן (מרכז), מועדון אולטימייט מאורלנדו (דרום) ומועדון אולטימייט מסנטה ברברה (מערב). רוואן ניצחו בגמר את סנטה ברברה, וזכו באליפות. הם זכו שנית שנה מאוחר יותר, ב-1980.
התרחבות המשחק למועדונים - 1976
החלו להיפתח מועדוני אולטימייט בקליפורניה, בעיקר באזור לוס אנג'לס וסנטה ברברה. במזרח, שבו המשחק פותח בעיקר ברמת תיכונים וקולג'ים, בוגרי הקולג'ים החלו להקים מועדוני אולטימייט, בפילדלפיה, וושינגטון, ניו ג'רזי ובוסטון.
באותה השנה, הופיעו מועדוני אולטימייט אף בבריטניה באוניברסיטת וורויק, באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת לייסטר.
רוח המשחק
רוח המשחק (אנגלית: Spirit of the Game) היא קוד התנהגות בין שחקנים ובין קבוצות. הקוד קובע שמטרת המשחק הראשית היא כיף ולא ניצחון, ולכן, לדוגמה, גם באליפות העולם באולטימייט השיפוט הוא שיפוט עצמי, שחקנים מכריזים בעצמם על עבירות שעשו, ועבירות לא-ספורטיביות הן דבר שלא רואים אף פעם. זהו קוד מוסר שמבוסס על חברות, שיתוף ותחרותיות בריאה.
נהוג לומר, שאף קבוצה אינה מנצחת באמת אלא אם השתתפה בכל המסיבות שאורגנו בטורניר.
זריקות בסיסיות
ישנן 4 זריקות בסיסיות לאולטימייט:
Backhand - הזריקה הבסיסית ביותר. הצלחת מוחזקת כהמשך טבעי של כף היד, כאשר האצבע המורה מונחת על השוליים, האגודל מונח על הצד העליון ושלושת האצבעות המורות מחזיקות את הצלחת מהצד התחתון. הצלחת נזרקת בתנועה "החוצה" כאשר התנועה באה בעיקר מהיד ולא מהגוף. באופן עקרוני, הצלחת צריכה להיזרק בזווית של 90o מהקרקע.
Forehand - זריקה בסיסית אך קשה מאוד. הצלחת מוחזקת כדלהלן: האגודל מונח על הצד העליון של הצלחת, האמה מחזיקה את הצלחת לאורך הדופן הפנימי, האצבע המורה ניצבת אליה בזווית קהה כמה שפחות. שתי האצבעות האחרון מקופלות. השחקן צריך לזרוק את הצלחת בתנועה "פנימה" בד בבד עם תנועה קדימה של הרגל המקבילה, בזווית של 90o מהקרקע.
Hammer - אותה האחיזה של הפורהאנד, אבל הזריקה שונה. תנועת הזריקה מתחילה כשהצלחת נמצאת בזווית של 45 מעלות לרצפה - כאשר הצד העליון שלה מופנה אל צד הראש של השחקן. השחקן צריך לזרוק את הצלחת קדימה וגבוה. תנועת ותנוחת הזריקה גורמים לצלחת לעוף גבוה, להתהפך באוויר וליפול הפוכה.
Overhand - אחיזה של Backhand במהופך. תנועת הזריקה מתחילה מהכתף, ומסתיימת בפרק כף היד. הזריקה מתנהלת בצורה כזו: השחקן תופס את הצלחת באחיזת אוברהאנד, מותח את היד, מסובב את הכתף לכיוון הרצוי, ומשחרר את הצלחת עם תנועה של פרק כף היד.תמונות:
קרדיט לוויקיפדיה על המידע,ולי על עריכת האשכול והוספת התמונות.
המשך גלישה מהנה ! :]




ציטוט ההודעה

