עושים שורות על המסך: סרטי הסמים שלא ישאירו אתכם אדישים
בג'וינט, בבאנג או במחט ישר לזרוע - המסך הגדול ראה את הכל. לרגל עלייתו של "12", סרטו החדש והנרקוטי של ג'ואל שומאכר, אתם מוזמנים לחזור לכמה מסרטי הסמים הטובים
תינוק שמהלך על התקרה, לטאות מדברות וחד קרן ידידותי הם רק חלק מהדימויים ההזויים שניסו לתרגם את חוויית הסמים לסצנה קולנועית. במובן מסוים, צפייה בסרט דומה לטריפ – המוח מסתכל על מציאות מוכרת, שנחווית למשך שעה וקצת כמשהו אחר לגמרי. ההבדל המרכזי בין שתי החוויות הוא שבקולנוע אנחנו מרגישים בשליטה מלאה, בעוד שטריפ רע עלול לגרום לנו לאבד את תחושת הזמן, ולחשוב שהגוף שלנו התאחד לגמרי עם הספה.
"12", הדרמה החדשה של ג'ואל שומאכר שעולה בסוף השבוע לאקרנים, מציעה עוד פרשנות לנושא החביב על קולנוענים ועל אנשי טלוויזיה. שומאכר ("הלקוח", "באטמן ורובין") מגולל את סיפורו של סוחר סמים ניו יורקי שמנהל חיים כפולים, ומוכר סם חזק במיוחד בשם "12" לצעירים המפונקים והעשירים של מנהטן. עם כל הכבוד להופעת אורח של אסתי גינזבורג ו-50 סנט, צפייה בטריילר בעיקר עושה חשק לראות שוב את קלאסיקות הסמים הגדולות שהעניקו לנו במאים כמו טרי גיליאם, קוונטין טרנטינו או דארן ארונופסקי. אז לטובת הסטלנים ששכחו את הסרטים האלו רגע אחרי שראו אותם – הנה סרטי הסמים שתמיד כדאי לראות שוב:
פחד ותיעוב בלאס וגאס (ארה"ב 1998)
אם יש אבטיפוס לסרט סטלנים מודרני, "פחד ותיעוב בלאס וגאס" הוא ללא ספק המועמד הראוי לתואר. אינספור ניתוחים ומאמרים כבר נכתבו על יצירת המופת של טרי גיליאם (לפי ספרו של האנטר ס. תומפסון), על המסע הפרוע של עיתונאי ועורך דינו ללאס וגאס. לטאות ועטלפים, יריות אקדח, קזינו הזוי ושלל הזיות מאכלסות את הסרט, שדומה יותר מכל דבר אחר לטריפ טוב במיוחד. ג'וני דפ, ששיחק מאוחר יותר גם בסרט הסמים "שאיפות", מככב באחד מתפקידיו הטובים ביותר לצד בניסיו דל טורו וכריסטינה ריצ'י. מאז "פחד ותיעוב" קשה לצלם סצנת לאס וגאס מבלי להתייחס לעולם הסמים (כפי שנעשה למשל בפרק הגאוני של "הסופרנוס" שבו טוני נוסע ללאס וגאס "לעשות סידורים" ולוקח פטריות הזיה). עוד יותר קשה להסתכל על דפ מבלי לתהות האם הוא מסטול (בהתחשב בעובדה שאחד מהפרויקטים הבאים שלו הוא "יומני הרום", המבוססים על ספר אחר של תומפסון, נראה שדפ עצמו די נהנה לטפח את התדמית).
ספרות זולה (1994)
אם "פחד ותיעוב" ביקש להפוך את הסרט לטריפ אחד ארוך, "ספרות זולה" הלך לכיוון אחר. סרטו של קוונטין טרנטינו, שכבר הפך לקלאסיקה מודרנית מאז צאתו ב-1994, הפך את הסמים למניע עלילתי מבריק. טרנטינו הצליח לייצר כמה סצנות מטרידות שתיארו הזרקת הרואין כחוויה ממש לא מומלצת. הסצנה שבה ג'ון טרבולטה מחדיר מחט לחזה של אומה ת'ורמן מחקה באחת את תדמית "הבחור הטוב" של כוכב "גריז" והזניקה את הקאמבק שלו. גם ב"ג'קי בראון" (1997) טרנטינו התייחס לעולם הסחר בסמים, אבל "ספרות זולה" נותר אחד הדיוקנות הקולנועיים הזכורים של שימוש בהרואין (אם כי מי שרוצה להתמסטל תוך כדי סרט של טרנטינו יכול לבחור דווקא ב"From Dusk Till Dawn" שהוא אחד מהסרטים ההזויים ביותר בקריירה שלו כתסריטאי).
צפו בסצנה שבה אומה ת'ורמן מדגימה מהי "מנת יתר":
טריינספוטינג (בריטניה 1996)
שנתיים אחרי "ספרות זולה" עלה לאקרנים "טריינספוטינג", הלהיט הענק של דני בויל (לפי ספרו של אירווין וולש) שהפך את יואן מק'גרגור לכוכב. הסרט גולל את סיפורה של חבורת סטלנים מאדינברו שחייה מתמקדים במציאת דרכים מקוריות יותר ופחות להשגת מנת ההרואין הבאה. הסרט לא חס על צופיו וכלל כמה סצנות קשות לצפייה כמו הסצנה שבה הגיבור צולל דרך האסלה או מדמיין את התינוק שמת מהזנחה זוחל את תקרת מאורת הסמים שלו. למרות התיאורים הגרפיים, מדובר בסרט מצחיק למדי שהצליח לשמור על מידה של קלילות והפך לקאלט בינלאומי, בין השאר בזכות הפסקול המשובח.
צפו בטריילר:
רקוויאם לחלום (ארה"ב 2000)
יש סרטים שהופכים את חווית ההתמסטלות לחומר קומי קליל ומושלם לצפייה משותפת עם החבר'ה. "רקוויאם לחלום" הוא לא אחד מהם. למעשה, מדובר בסרט שעלול להוציא לכם את החשק להתמסטל לשארית חייכם, בין השאר בזכות סצנה בלתי נשכחת שבה הארי גולדפארב (ג'ארד לטו) מפתח נמק ביד בעקבות הזרקת הרואין. סרטו השני של דארן ארונופסקי ("המתאבק") מגולל את סיפורו של גולדפארב, נרקומן שבטוח שהוא יוכל להיגמל, אם רק ירצה. באופן מצער, חברתו, חברו הטוב ואפילו אמא שלו מתמכרים במהלך הסרט לסמים השונים שהעולם המערבי יודע לספק (הרואין, קוקאין וגלולות הרזיה) והתוצאות עגומות במיוחד. מדובר בסרט סמים אפל שנמנע ממכוון מ"הפי אנד" הוליוודי ומעביר מסר חתרני על הקשר ההדוק בין התמכרות ואובדן שליטה לתרבות הצריכה האמריקאית. בשנים האחרונות הפסקול המעולה הפך לפסקול חובה בכל כתבת טלוויזיה או סרט תיעודי על סמים.
צפו בטריילר ל"רקוויאם לחלום":
קרדיט ל"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
