אופרת הסבון הפרטית של שפקס, לידר ושרון הגיעה אמש לטוויסטים חדשים ודרמטיים: הגבר שבחבורה מאס בשתי הקצ'קעס, זרק אותן לאנחות וחבר לברית אחרת. הן, כמובן, נשבעו לנקום. זיו יצחקי מנסה לעמוד בכל המתח הזה
עייפים ואמיצים. שפקס, שרון ולידר (יח"צ))
האנשים הטובים שאחראים על המיתוג בערוץ 10 עדיין מתעקשים לקרוא לתכנית שמשודרת בימי ראשון ושלישי אחרי מיקי ויעקב “
הישרדות”. לרשות השנייה הם מדווחים עליה כעל תכנית ריאליטי, אבל כיום ברור לכל בר דעת שאת שם התכנית יש לשנות מיד ובדיעבד ל”על כנפי השפקסיה”, אופרת סבון דו שבועית בהמשכים. זאת ההגדרה למוצר טלוויזיוני שבו יש כל כך מעט התרחשות של ממש, וכל כך הרבה דיבורים על אותו שום דבר.
אתמול בערב זכינו לבחון מה התחדש במשולש האהבים רב התהפוכות והאינטריגות. בתפקיד ברוק, רידג’ וטיילור מככבים לידר,
שפקס ושרון. זה כמעט אותו דבר, רק בלי החלק של להתקלח, להיות מעניינים או סקסיים.
הפעם, שפקס נפגע עד עמקי נשמתו מלידר, שלוקחת אותו לשיחת יחסינו לאן. היא מסבירה לו שזו הקריירה שלה בתיאטרון וילדים שלא מאפשרת לה להיות מזוהה עם הדברים שהוא מייצג. קריירה? תיאטרון? ילדים? את גודש האינפורמציה המסחרר הזה אף אחד לא מנסה לבאר.
לידר גם מעודדת מלכתן של מירית ומעיין, שאיפשרה לה לעלות מדרגה רוחנית משיריה של גלי עטרי לפזמוניה של מרגול על כך שיום אחד היא צריכה לפרוש כנפיים. הצרה של שפקס שהוא נפל עליה בדיוק ביום שבה החליטה שהיא גם לא תפחד. שפקס לא מבין מאיפה זה מגיע לו, ואיך זה ייתכן שכשהוא מתבונן באגם הכחול של עיניה של לידר ההשתקפות שמביטה אליו בחזרה איננה של פרח קיר ביישן משולב במשורר דלות רגשני. הפגיעה בהפרעה הנרקיסיסטית של שפקס כל כך קשה, שדבר הביקורת הראשון שהוא מקבל גורם לו להשתבלל, להיעלב ולנקום. בעולם העסקים האכזר, היכולת להכיל כנראה לא לוקחת אותך רחוק.
שפקס מחליט על המקום שהגיע הזמן להיפטר מלידר. לבטים זה הכי חורף 2002 וזה לא בא לו טוב. שרון היא הבאה בתור. התהליך הרגשי הזה לא מתרחש ללא רקיחת חמשיר, ובזמן ששפקס עובד על מצלול ומשקל, לידר אפילו לא טורחת לזרוק את הפרח בחצר וללכת לשחק לה עם ילד אחר. היא עושה מדיטציה. האנרגיות כבר יארגנו לה את הקואליציה שתמנע את הדחתה.
שפקס לא מבזבז זמן ויוצא לאסוף מודיעין אצל הצלע הברונטית, שרון. היא עוד זוכרת לו את ההתפרצות אחרי ההדחה של דן מנו, שפקס, שנורא רגיש בכבודו, לא מבין מה פתאום שרון יושבת על נקודות ולא מרפה. אפשר לומר הרבה דברים על תפיסת העצמי הלא שגרתית של שפקס, אבל התמצאות במרחב דווקא יש לו.
אז הוא הולך לחפש חברים חדשים, הראשון שבהם
בשבקין שבדיוק עסוק בשיחה עם בן הברית שלו, או כפי שנהוג לכנות זאת בחוגים אחרים: הנחת תפילין. מבלי לשים לב, גם שפקס שואב השראה ממרגול ומבקש מאדושם שישמור אותו מאוהביו, אין לו בעיה לקום למשמרות של הטיפול בשונאיו. נשמע כמו חלוקת עבודה הוגנת. באותו רגע נשבר ציר הרשע של שפקס-לידר-שרון ומוקמת לה קואליציית הדחויים של שפקס-קפון-אביגיל ובתפקיד אורח בשבקין, שלא באמת צריך אותם. הוא כבר יקח את החסינויות. אביגיל כל כך שמחה, שאפילו בורח לה קצת שתן. גם קפון לא יכול להשתלט על שמחתו, ובורחים לו כמה תלתלים בחזה.
מאושרים וטובי לב יוצאים השורדים בקומבינציה החדשה למשימת פרס שהופכת למשימת חסינות. לא יודע מה איתכם, אבל כששפקס סיים לשכנע את בשבקין לוותר על הפרס, אני בדקתי אם השעון שלי נשאר על הזרוע ואם הארנק שלי לא נלקח. מזל גם שאף אסקימוסי לא עבר בסביבה.
בסוף
קפון לוקח, האמת? מגיע לו. כשהם כבר מגיעים למשימת הווטו, מתחשק לצעוק ללידר ושרון שבאמת כבר חבל על המאמץ, ושאם הן עדיין בעניין של העצמה נשית, שיבדקו בוועדת טירקל, אולי תהיה שם אוזן כרויה. אבל שתיהן מתעקשות לנהוג כצמד קלולסיות וקלוציות. העיקר שלידר הכריזה שהיא שומרת על הטוהר שלה, מה שממקם אותה במקום מכובד באמצע ברשימת האנשים המעצבנים, בדיוק בין אלה שמכריזים על עצמם שהם רגישים לאלה שמודיעים לכל העולם שהם פרפקציוניסטים.
היטיב לסכם את המאורעות בשבקין, כשהוכיח את שליטתו במקורות והכריז על חורבן בית שפקס כעל חורבן בית שלישי. ולחשוב שמשה דיין, הרכיכה ההיסטרית הזאת, חשב שמלחמת יום כיפור היא חורבן הבית. טוב, מה הוא כבר ידע. כאילו ששם נלחמו על הישרדות. אבל יש לו נסיבות מקלות, הוא מעולם לא צפה בהדחה דרמטית במיוחד.
קרדיט לעכבר העיר [IMG]http://images.***.co.il/smilies2/smile.gif[/IMG]