הישרדות: ככה נראית רצפת חדר העריכה!
הישרדות: ככה נראית רצפת חדר העריכה
פרק "המושבעים" המיוחד אמש היה מיועד למכורים אובססיביים ל"הישרדות", מעריצים של מרינה קבישר וצופים משועממים במיוחד. גדי להב מוחה על עוד אכזבה אחת קטנה
מבלים על חשבוננו. מרינה ואנגלנדר
חצי שעה אחרי שידור הפרק של "הישרדות", ואני עדיין מנסה להבין מה זה היה. האם היה זה פרק ראשון בסדרת מדע בידיוני חדשה? האם מדובר בקמפיין השקה לסרט האימה "מעיין הליצנית"? האם ראינו את הפיילוט לתכנית חדשות הבידור, "ערב טוב עם גיא גולד"? האם חזינו בגרסת הסחים של "פחד ותיעוב בלאס וגאס"?
ותראו, זה לא שלא היו כמה רגעים משעשעים. למשל, לראות את הנקמה הקארמית של קוריצה, כשלתרנגול בכפר קראו מנו. למשל, לראות את מרינה מפגינה גינונים אריסטוקרטיים בארומה סובייטית-מזרח תיכונית כשהיא מסבירה לפיליפיני, בזמן שהוא עושה לה פדיקור: "יו נואו, כפרה אין אינגליש, איז לייק כפרה. יו נואו". למשל, להתענג על העברית של מעיין כשהיא אומרת "לכעוס" ו"לכפות" ב-כ' דגושה. או בכלל, בכל פעם שהוזכרה המילה קיפון.
ולא שלא היו כמה רגעים מעניינים, בעיקר פסיכולוגית. אחרי הכל, ראינו אנשים אחרי שבועות של חיים בתנאים קיצוניים, ורגע אחרי שחטפו זפטה בטוסיק. היה מעניין לצפות בהבעות הפנים של דן ומרינה כשהם הפכו את התמונה של קיפון לשטן. או לראות את מירית מנחמת את עצמה אחרי ההדחה: "גילית שאני אשה חזקה. אני אשה חזקה!". היה דוחה לראות את איתי, מיסטר ערכים נעלים, מתעלל בליצנית העצובה ועוד מוצא צידוקים אידיאולוגים לגסות רוח: "אני, אחד מהערכים שלי זה להגיד את האמת בפנים". אחד מהערכים שלי זה להגיד שאתה אידיוט.
אבל בסך הכל, במבט הכולל, מה זה בדיוק היה? הדבר היחיד שמאחד את כל האלמנטים בפרק הזה – הצחוקים במקלחת, המפגשים העלק-מרגשים עם אמא ליצנית, הליפ-דאבינג על החוף, העימות הטלנובלי מעיין-איתי במרפסת, הדיבור של דן למצלמה א-לה "המופע של טרומן" - הדבר המשותף לכל המרכיבים במרק הזה, הוא שההגדרה "רצפת חדר העריכה" היא אנדרסטייטמנט בשבילם. חומרי VOD למעריצים שרופים בלבד. כרטיס כניסה לאירוע: קעקוע של גיא זו-ארץ על הכתף. התחושה הכללית היתה של טיול שנתי שיצא משליטה. טיול שנתי שהדבר היחיד שיותר מביך ממנו הוא לראות את המושבעים, הקולים שיושבים באוטובוס במושב האחורי, מזייפים בטירוף את "וי אר דה צ'מפיונס".
לאור העובדה שלא נותרו יותר ימים על האי לשידור, לערוץ 10 היו אתמול שתי ברירות. הראשונה - לשדר פרק לא ראוי של וילת המושבעים. השניה - לא לשדר פרק בכלל. אין ספק שבטווח הקצר, עדיף לשדר את וילת המושבעים. היא תביא יותר רייטינג מעוד ערב אבוד מול "1 נגד 100".
אבל בטווח הארוך, מדובר בעוד פליק קטן בטוסיק של הצופים. עוד אכזבה. עוד שחיקה קטנה של המותג. וכך, גם בעונה הזו - העונה של אוהדים נגד שורדים, "העונה הטובה מכולן", העונה הקצרה והמהודקת יותר, העונה שבה באמת שוחק המשחק בצורה מעניינת ומתוחכמת - גם בעונה הזו, אנחנו מגיעים לגמר עם הלשון בחוץ. עכשיו נשאר לנו לראות מה יאכילו אותנו בשלישי הבא.
קרדיט לעכבר העיר
ציטוט ההודעה
