מה שמסומן באדום אני יודע שזה קצת תוקע
אני מקווה שהכל רק חלומות
כי אחרי הכל זה לא מציאות זה חלום בלהות
של מירדף אחרי הרע
כי רק הוא יודע מה עובר עליי בשעה קשה
זה הכל דיבורים מהלב
רואה את הילד שמיתלהב
מעלה חיוך על פניי..אולי לא הכל שחור
אולי צריך לקחת תמיכחול
וליצבוע הכל בכחול של שימחה
של אהבה , של התחלה חדשה
אבל המילים לא יוצאות..
מנסה ליכתוב על שימחה
אבל המילים ניתקעות
כי כשהכל חרא
יותר קל ליכתוב על הדימעה
על הפעם הראשונה שהייתה לי אהבה מדהימה
על הפעם הראשונה שניפרדתי ממישהו
על הפעם האחרונה שראיתי את פניו והם עדיין לא הרגישו
את המגע החכם את החיוך האוהב
אבל זה לא שיר זיכרון זה שיר כואב
סיפור חיים קצר והכל זה רק תקציר
יש עוד הרבה דברים להזכיר
איש חכם אומר
תדע את צרותיך כי הם בעצם האויב
תשמע טוב טוב לכל המאסטר
אל תקשיב לכל בנאדם ולכל כאפר
שמנסה לרגש שמראה שהוא חבר טוב
ואח"כ הוא בוגד בך ..
הרבה בגידות עברתי בחיים
הרבה מיכשולים ששרטו לי ת'פנים
אבל דבר אחד שאני לא יישכח
הדבר הזה הוא לא יישכח
הוא בלתי ניסלח
איך לא אמרת שלום ולא מיכתב סגירה
על עבר שמח ..אני מרגיש שהייתי על הפיסגה
ואז גילגלת אותי כיפליים
ונפלתי על הרגליים
מנסה להיתרומם לקום מהמשבר
מנסה לזעוק
אבל אין לי עונה
הצעקה מהדהדת באוזניי
מוריד דמעות חרש על כל פניי
מאבק יומיומי אחרי הפיתרון
מאבק יומיומי אחרי הזיכרון
אוסף את הרסיסים
אני מוצא חלקים שלא מתאימים
אבל זה מרכז את מה שאני
ולא איכפת גם עם רע לי
כי כשאני כותב זה הכל מהלב
אני חושב עלייך גם אם זה כואב..



ציטוט ההודעה
