תאכלו סרטים: המלצות די-וי-די ליום כיפור
המלצת הגשה צילום : סטודיו nana10
עודכן 09:29 16/09/2010
דני סגל nana10
רגע לפני שתתחילו להתענות ולהתייסר משיעמום יום כיפורי, יש לנו כמה המלצות לסרטים שכדאי לכם לחטוף מספריית הדי-וי-די הסמוכה
מסורת מרתון הסרטים היום כיפורי היא תגובה היסטרית ומוגזמת לקונספט של יממה ללא האפשרות לעשות שופינג או לתת גז. מכיוון שכולנו מכורים לתרבות הצריכה וגמילה לא נראית באופק, אנו זקוקים לדרך להתגבר על הקריז, ובהייה במסך המרצד במשך שעות על גבי שעות מספקת את פעולת ההסחה הנדרשת.
כל עוד אנו שקועים באסקפיזם המבורך קל הרבה יותר להתעלם מהסכנות של היום הזה: הסיכוי הסביר שנתקע בלי משהו, בין אם זה סיגריות, אלכוהול, אוכל או תרופות, והזיגזגים מסכני החיים של הסקייטרים המחוצ'קנים. אבל למרות שמטרתה היחידה של הצפיה היא להעברת זמן, בכל זאת יש צורך לבחור את הסרטים בקפידה, ולוודא שאתם מוכנים לכל סיטואציה שהיום המשונה הזה יכול לזמן.
>>> לצפות עם בת\בן זוג: "Youth in Revolt"מי בפנים? מנה כפולה של מיקל סרה בתפקיד הראשי ובתפקיד האלטר אגו של התפקיד הראשי, ריי ליוטה, זק גליפיאנקס בתפקידי משנה מדליקים, ומיגל ארטטה ("הנערה הטובה") מביים.
מה הסיפור? ניק טוויספ, השילוב המושלם בין היפסטר לגיקסטר, מאמין כי עם שם כמו ניק טוויספ אין שום סיכוי להזדרגג. זוהי הסיבה שכשהוא פוגש סופסוף את נערת חלומותיו הוא מאפשר לאישיות המקבילה שלו, פרנסואה דילינג'ר המסוכן והמרדן, להשתלט על הסיטואציה, ולהנחות אותו בדרך לזוגיות הנחשקת. אבל הדינמיקה בין שני קטבי האישיות לא מובילה לתוצאות הרצויות, וניק נאלץ לקחת את העניינים לידיים כשהוא מבין כי האויב האמיתי שלו זה הוא עצמו.
למה כדאי לצפות? אחרי שכל הסרטים בהם מייקל סרה שיחק בזמן האחרון היו כישלונות קופתיים הסיכוי היחידי שלו לשרוד הוא אם סרטיו יהפכו לקלאסיקות קאלט בדי-וי-די, אז צריך להתחיל לעבוד על זה.
מדד הכיפור: גילטי למדי. אמנם הסרט ניחן בפאסון אינדי מתחכם, אבל בבסיס זה סרט תיכון משודרג, הז'אנר שבשבילו המציאו את המילים גילטי פלז'ר. לראות ולזרוק לים.
>>> לצפות לבד: "10 דברים שאני שונאת אצלך"
מי בפנים? הית' לדג'ר בתפקיד הפריצה שלו, ג'וליה סטיילס בתפקיד הפריצה שלה וג'וזף גורדון לוויט, שנים לפני תפקיד הפריצה שלו.
מה הסיפור? גרסה מודרנית לאילוף הסוררת. ואם אתם לא בקטע של שייקספיר, אז מדובר בבחור קשוח שיוצא עם בחורה משונה ואנטי-סוציאלית רק בגלל שבחור אחר, שמעוניין לצאת עם אחותה, משלם לו, ומגלה כי מתחת לחזות הביזארית מסתתרת בחורה חמודה ממש.
למה כדאי לצפות? בגלל הית' המהמם, בגלל ג'וליה ההורסת, ובגלל שזה סרט מעולה. אבל ממש, ואני חוזר, ממש לא כדאי שמישהו יידע עליך שזה מה שאתה עושה כשאתה לבד. ואני מדבר גם אליך (מין נקבה).
מדד הכיפור: גילטי. כל סרט בו ג'וליה סטיילס משחקת ילדה לא מקובלת הוא פנטזיה אסקפיסטית חסרת בושה, והסרט הזה הוא פנטזיה אסקפיסטית חסרת בושה גם מהרבה בחינות אחרות.
>>> לצפות עם חברים: "Friday"
מי בפנים? אייס קיוב וכריס טאקר צעירים ויפים. או לפחות צעירים. או לפחות כריס טאקר צעיר.
מה הסיפור? במהלך יום שישי הזוי וממוסטל במיוחד אייס קיוב מנסה להשיג 200 דולר שהוא חייב לבריון השכונתי.
למה כדאי לצפות? כי הסרט הזה הוא אחת הדרכים הכי טובות שיש להעביר את הזמן. הוא מצחיק, הוא קורע, הוא מפיל, הוא משעשע, הוא הורס והוא מעורר גיחוך, בו זמנית. מדובר בתנ"ך הסטלות האולטימטיבי, בסרט חובה לכל בן אדם שאי פעם היה צעיר, משועמם, טיפש וחסר שאיפות. כלומר לכולנו.
מדד הכיפור: גילטי. בכל מובן שהוא. מפתיע שלראות את הסרט הזה זה חוקי בכלל, בלי קשר לפלז'ר או לא פלז'ר.
>>> לצפות עם המשפחה: "גוספורד פארק"
מי בפנים? רוברט אלטמן המנוח ביים, הלן מירן ואלן בייטס משתתפים, כמו גם מספר דו ספרתי של שחקנים קצת פחות מוכרים אבל לא פחות טובים.
מה הסיפור? קבוצה גדולה (אנסמבל מה שנקרא) של בריטים אריסטוקרטים נפגשים באחוזה כפרית ומנסים להבין מי מהם אחראי לגופה שמופיעה בספריה.
למה כדאי לצפות? כי הדינמיקה בין הדמויות מדוייקת ומשעשעת, כי יש בסרט הרבה הומור, כי השחזור התקופתי מרשים, וכי אלטמן מת, מה שאומר שלא יעשו סרטים כאלו יותר.
מדד הכיפור: נון גילטי. הסרט נחשב בעיני העולם כולו ליצירה איכותית במיוחד. אבל שלא כמו במאי איכות טרחנים אחרים, אלטמן הוא אחד מיחידי הסגולה שהצליח לייצר סרטי איכות שהם גם בידור טוב במלוא מובן המילה.
>>> לצפות רעבים: "להתחיל מחדש"
מי בפנים? רוברט זמקיס מביים את אחד מסרטיו הטובים, טום הנקס כבר אמרנו והלן הנט היא הנוכחות הנשית.
מה הסיפור? טום הנקס מתרסק על אי בודד ומנסה לשרוד בסוג של גרסה עדכנית לרוביזנון קרוזו.
למה כדאי לצפות? מלבד העובדה שטום הנקס מבלה חצי מהסרט בשיחה עם כדור-עף, כשלעצמו אלמנט שהופך את "להתחיל מחדש" לסרט חובה, הניתוק מהציוויליזציה מעורר הזדהות במיוחד ביום כמו יום כיפור, בו כולנו חוזרים בכמה מובנים לתקופת האבן.
מדד הכיפור: בחירה קשה אבל בסופו של דבר גילטי. בכל זאת, הנקס וזמקיס הם שם נרדף למיינסטרים, והסרט ניחן במתקתקות הוליוודית מעיקה. הוא אמנם מכפר על כך בריאליזם מעיק לא פחות בחלקו הראשון אבל עדיין.
>>> לצפות רעבים מאוד: "רעב"
מי בפנים? סרטו של סטיב מק'קווין בכיכובו של מייקל פאסבנדר
מה הסיפור? סיפורו האמיתי של בובי סאנדס, ששבת רעב למוות בכלא אירי בשנת 1981 מתואר בצורה גרפית ביותר, מבלי לפסוח על אף עצם בולטת.
למה כדאי לראות? כי אחד התענוגות הגדולים של הקולנוע הוא להתעצבן למוות בגלל עוולה כלשהי עליה מצביע הסרט, קל וחומר כשמדובר בסיפור אמיתי, ובשחקן מצוין כמו פאסבנדר. ובנימה אנוכית יותר, כי הצום של יום כיפור הוא משחק ילדים לעומת מה שעובר על גיבור הסרט.
מדד הכיפור: נון גילטי. לראות את הסרט הזה זה מעשה טוב, ואין שום דרך לעקוף את זה.
ציטוט ההודעה
