ההתמצאות לגבי הטקסט קצת לא מובנת בגלל הקפיצות של הזמנים..
שימו לב לסדר שזה הולך:
- זה מתחיל שהרוצח מגיע למקום שנראה, מריח, ומזכיר בצורה מאד דומה את המקום שהוא ביצע בו רצח.
- אחרי זה הפחד מתחיל להשתלט, והרוצח נזכר..
- אחרי זה מגיע הקטע שהרוצח (אפשר להגיד מתוודה) על הרצח, פתאום הוא מבין את הטעות שעשה,
אפשר לראות שנתתי הדמיה שהוא מדבר אל הנרצח:
"אני לא מפסיק לבכות, אני רואה אותך בלילות,"
- בסוף, התאבדות. הרוצח לא מסוגל יותר להתמודד.
שכתבתי את הטקסט, הרצתי את השנים קדימה כמה שיותר, הטקסט בנוי על סיפור של שנים ארוכות, וכמובן שמבוסס על אמת, כמו רוב השירים שלי..
******************************************************************************** ****
http://www.f2h.co.il/1470399480313
http://www.f2h.co.il/1470399480313
http://www.f2h.co.il/1470399480313
NL:
בין הלילה לשינה, בין האור לחשיכה,
נמצא באפלה, אווירה קודרת, משהו פה קרה,
הריח מזכיר כאב שנעלם, וזה רודף אותי חזק,
זה לא משחק, הלב מרגיש פתאום משותק,
אני לא מחזיק מעמד, אני נזכר, לא התכוונתי,
זה לא היה אמור לקרות, גם אחרי שהצטערתי,
והתנתקתי מזה, לפחות ככה אני חשבתי,
אבל זה חוזר בחזרה, אני על רצפה והתחננתי,
זה לא היה בכוונה, הסכין נשלף, וזה פגע,
אני זוכר סיפרתי לך, זה לא היה הצגה
אני לא מפסיק לבכות, אני רואה אותך בלילות,
ואחרי 20 שנה מבקש מהאל סליחות,
אז עם מכתב שאומר שלום, ואני כל כך מצטער,
אני פגעתי בך, ועכשיו תורי לשלם,
אני לוקח תסכין, את המזכרת ממך,
ומשלם לעצמי באותו מחיר, נתראה אח יקר,
פיזמון:
אני קורא לך,
וכל כך מצטער,
גם אם אין דרך חזרה




ציטוט ההודעה



