מגניב מכדי להיות אמיתי: פסטיבל אייקון 2010 נפתח
אבירים שוודיים, חרבות זוהרות והרבה פנטסיה ומדע בדיוני. פסטיבל אייקון נפתח במוצ"ש האחרון עם סרט הגיקים האולטימטיבי "סקוט פילגרם נגד העולם". אורון שמיר ביקר בסינמטק תל אביב וחזר מאושר
איזה כיף שיש פסטיבל "אייקון". זו הפעם ה-14 שפסטיבל הסרטים הבינלאומי למדע בדיוני ופנטזיה מתקיים, תוך שהוא מעקם את מרחב הזמן והחלל של חול המועד סוכות. אלו זמנים משונים בהם חנונים מהלכים חופשי באור השמש הצורב (בתחפושות מטורפות) ורחבת הסינמטק התל-אביבי מוצפת לפתע בסוכות חייזריות המחליפות צבעים.
ואיזה כיף לראות את סרט הגיקים המושלם בהקרנה ב"אייקון", פסטיבל שכל מהותו וכל שנותיו הראשונות היו סיפוק חוויית צפייה משותפת ואקטיבית לסרטי פולחן. "סקוט פילגרים נגד העולם (הידוע בכינויו "האקסים של החברה שלי"), אמנם חדש מדי מכדי להיות קאלט, אם כי יומו עוד יגיע. מה שבטוח, מזמן לא נהניתי כך הן מסרט והן מהקרנה.
האולם הראשי של סינמטק ת"א היה מלא מפה לפה, ואחרי דברי פתיחה קצרים וכמה טריילרים הגיע הרגע שללא ספק יכול להתחרות על תואר "שקופית הפתיחה האדירה בתולדות הקולנוע". אז מה אם הדקותיים הראשונות של הסרט הוקרנו בגייט לא נכון? מישהו הזעיף פנים? להיפך. כמה מחיאות כף והמקרין הבחין בתקלה. בהמשך הריע הקהל לגיבורו בכל פעם שהביס עוד מכשול בדרך להגשמת מטרתו, צחק בקול רם מבדיחות מרומזות ונשאר בשקט מכבד ביתר הזמן. איש לא בדק הודעות בסלולר, כי חנונים לא צריכים להיראות חשובים בכל שתי שניות. נוצר וייב של אנשים שבאו לבלות, להתבדר מול המסך ויהי מה. באשר לסרט עצמו, הוא השכיל לספק לכל גיימר ממוצע, שהתבגר בניינטיז פינת האלף החדש, את כל הסיבות ליהנות כהוגן.
למזלי הרב, נמנתי עם הקבוצה המצומצמת למדי שהוזכרה כרגע. אסייג ואומר שאני לא בטוח שיש לסרט קהל יעד נוסף. הסרט מבוסס על קומיקס פופולרי באותו שם וגדוש מחוות צורניות וצליליות לתרבות האיורים בכלל והמנגה היפנית בפרט, כמו גם לעולם משחקי הארקייד. הסיפור מתרכז בסקוט פילגרים (מייקל סרה), בחור בן 22 מטורנטו, קנדה, שמנגן בס בלהקה בלתי מוכרת ומעביר את שעותיו בלהיות מגניב ולשבור לבבות. עד שהוא פוגש את נערת חלומותיו, רמונה פלאוארס (מרי אליזבת' ווינסטד) ועולמו הופך למשחק וידאו. על מנת לזכות בליבה של הנערה בעלת השיער הצבעוני, עליו להביס את שבעת האקסים המרושעים שלה, כאשר מכשולים רגשיים קשים נוספים ניצבים בפניו.
הבמאי הבריטי אדגר רייט (“מת על המתים”, “שוטרים לוהטים”) מביים לראשונה בארה”ב ובמנותק מסיימון פג, השחקן/כותב הקבוע שלו. התוצאה היא לא פחות ממרהיבה. "סקוט פילגרים" הוא אקסטרווגנזה קולנועית חוצת גבולות וז'אנרים, לא בהכרח קולנועיים. מתקפה כוללת על החושים וסרט שהוא פשוט מגניב מכדי להיות אמיתי. מה שמדהים במיוחד בבימוי של רייט, היא העובדה שבין טריק עריכה מרשים לעוד דיאלוג מושחז וקצבי הוא מצליח לרגש כשצריך, ללחוץ על הבלמים של רכבת ההרים הססגונית הזו ולאפשר לקהל להתחבר לדמויות האדישות מרוב היפסטריות. אחלה דרך לפתוח אירוע.
הקהל היה מאושר. רגע לפני ההקרנה של "האקסים של החברה שלי" (צילום: דן עופר)
אז מה עוד מצפה למוקירי הפנטזיה/מד"ב בפסטיבל אייקון השנה?
מלבד ביתנים ואירועי חוצות המהויים את האטרקציות האמיתיות, תוכניות הסרטים מלאה בתופינים. הסרט הראשון שיש לשים אליו לב הוא האחרון. סרט הנעילה "אף אחד לא מושלם" (“Mr. Nobody”) של ז'אקו ון-דורמל נראה כמו ממתק עיניים של ממש, בשילוב עם עלילות מתפצלות עד אין קץ. במסגרת סרטי הפולחן תוכלו למצוא את "מופע הקולנוע של רוקי", “Galaxy Quest” ו"הנסיכה הקסומה" גם.
שוחרי החלליות והגלקסיות הרחוקות ימצאו את מבוקשם ב"פנדורום" האמריקאי וב"מטען" השוויצרי, שניהם מתרחשים על ספינת חלל וצופנים בחובם לפחות הפתעה אחת. מעריצי הערפדים יתענגו על "צמא" הדרום-קוריאני של הבמאי המוערך פארק צ'אן-ווק (“שבעה צעדים”) או על "סאק" הקנדי, המכיל מימד ציני ואף מוזיקלי. לאוהבי האימה מצפים "2[REC]”, המשכון של חואמו בלגרו ופאקו לפאזה ללהיט המצלמה הביתית שלהם משנת 2007 והגרוטסקה "הנדל האנושי”, שנחשב לסרט האימה הכי מזעזע לפחות מאז "Martyrs”. חובבי המפלצות והיצורים יוכלו לצפות ב"טורפים", עוד סרט המשך ללהיט האייטיז, אשר ביים ההונגרי בעל השם הישראלי נמרוד אנטל (“קונטרול”) ובו מככב אדריאן ברודי. וגם ב"ספלייס", מותחן הנדסה גנטית של במאי "קיוב", וינצ'נזו נטאלי, גם הוא עם אדריאן ברודי והחיזוק המשמעותי של שרה פולי.
מי שסרטים עתידניים עגמומיים הם הקטע שלו, יוכל ליהנות משלל סגנונות. "ריפו-מן" האמריקאי עם ג'וד לאו, פורסט וויטאקר וליאב שרייבר, הוא האופציה הראשונה. "מטרופיה" מציע אנימציה דיסוטופית עם וינסנט גאלו על הדיבוב ושני סרטים ישראליים המתקשרים לנושא יוצגו בפסטיבל - “2048” של ירון כפתורי הוא דרמה בדיונית המספרת את סיפורם של הפליטים הישראליים מאה שנים לאחר שקמה המדינה וגם "אנדנטה", המיצג האודיו-ויזואלי המהפנט של אסף תג'ר אשר הוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון. אין ספק, זהו שבוע טוב להיות בו חנון ואף להתגאות בכך.
קרדיט ל"עכבר העיר"
ציטוט ההודעה
