מתוך יאוש.(שאלה,ולא פריקה)
שלום לכולם,
בלי הקדמות מיותרות,אני אגש לסיפור שלי ולשאלה שאחריו.אני רק חייב לציין שאת הפוסט אני כותב על סף בכי כבר.
אני בן 17,עוד חודשיים 18,ועדיין לא התנשקתי.קורא מאמרים בפיקאפ כבר שנתיים ויצאתי לשטח בערך 6-7 פעמים ופתחית סטים,לאחר התגברות על פחד גישה.כל אלו בחודשיים האחרונים.
אני כותב את הפוסט הזה לאחר בית ריק מטורף שארגנתי עם חברים 100 איש המון כוסיות והמון אלכוהול. היו לי שם שתי מטרות אחת ה-onitis שלי כבר איזה 3 שנים,שאם הייתם שואלים אותי הייתי אומר שכבר מזמן היתי יכול להיות איתה(גם החבר'ה אומרים),אפילו להיות חבר שלה,בחורה שאני אוהב באמת)hb10(.השניה הייתה בחורה דיי חומדה שלדעתי הייתי יכול להיות איתה(hb 7).עם שתיהן אמרתי שאני אנסה משהו הלילה,שנמאס לי כבר לפחד,אבל כשבא רגע האמת אני פשוט לא מצליח להראות את העניין שלי בבחורה,ולנסות לקדם עניינים.
יש לי המון sp,באמת לא צוחק,בין "המקובלים" בשכבה,אבל,כשזה מגיע ללקדם עניינים אני פשוט נאלם דום,לא יודע למה זה כל כך מפחיד אותי,באמת שאני בנאדם מצחיק חכם וטוב ועם הרבה חברים טובים,לגמרי בלי להשוויץ(טפו טפו טפו)
מעולם לא דחתה אותי בחורה,גם לא מנשיקה.(ממש לא מתגאה בזה,מתבייש בזה).
אני כותב את הפוסט הזה כי יש לי כל כך הרבה מחשובת בראש:אולי התחום לא בשבילי אולי הוא אפילו פוגע בי וכדאי שאפרוש מהר,אולי לא השקעתי מספיק בשביל לבחון את התוצאה.אולי אני סתם פחדן מושתן שלעולם לא תהיה לו חברה.
כל מה שאני יודע שכבר נהייתי אובססיבי לדבר,המחשבה על לנשק כבר מישהי מהדהדת לי בראש כבר 3 שנים מזדיינותכל דקה ביממה,באמת אני כבר עובד עצות...
זהו חברים עכשיו תורכם,אני שפכתי פה את הלב,אם תרצו לדעת פרט נוסף או שאפרט על משהו אחר פשוט תשאלו ואני אענה מייד.
כל תגובה תתקבל בברכה,
תודה רבה רבה לכם.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי eehh
