מאת: יערה ליברמן כליף, מערכת וואלה!
יום שלישי, 5 באוקטובר 2010, 0:00
יערה התחילה לצאת במחאה נגד העולם, והפעם היא נגד הפייסבוק. די לעשות לייק על כל דבר!
פייסבוק הוא השטן. אני לא צריכה באמת לומר לכם את זה. הוא נוגס בזמן של כולנו כאילו היה עוגיה טעימה, כך שכשאת לומדת למבחן ואז עושה הפסקה קצרה, את בכלל לא שמה לב שעברו 8 שעות וכבר אור בחוץ. אך לא על תופעת הפייסבוק הארורה אני עומדת לדבר היום – כולנו יודעים שאנחנו מכורים, עצובים, וחסרי חיים. אבל אם כבר מכורים, למה לא לעשות את זה כמו שצריך? למה לא להתמכר לאתר נקי, חמוד, יפהפה, שעוזר לכם לדעת מה כל חבר, מכר או בחורה שפעם ראיתם באוטובוס ונראתה ממש כמו הגרוק אז החלטתם שאתם חייבים להוסיף אותה לפייסבוק - עושים בדיוק בכל שניה נתונה?
היי, הנה אלה שראינו פעם באוטובוס בדרך לסבתא! מה הם עושים עכשיו? (צילום: shutterstock)
מה איכפת לי מהחווה המטומטמת שלך?!
בתחילתו, הפייסבוק אכן שימש כלי עזר נהדר. אבל כעת הוא סובל מטפילים נוראיים. כשאני נכנסת בבוקר לפייסבוק, אני לא מגלה רשימה של סטטוסים מביכים והודעות חסרות ערך על הקיר שלי – אני מגלה שכל החברים שלי הפכו למאפיונרים, חוואים, מלצרים או שחקני פוקר מהוקצעים. ומאוד לא אכפת לי. כן, משתמשי פייסבוק של העולם – לא באמת אכפת לנו באיזה משחק חסר תועלת התחלתם לשחק היום. גם לא אכפת לנו שאתם צריכים שנשלח לכם חזרזיר עם כלבת, ולא אכפת לנו שניצחתם את אלוף העולם הווירטואלי בברידג'. גם לא מאוד אכפת לנו שמגדת עתידות רמזה לכם שתשכבו עם אנג'לינה ג'ולי ומייגן פוקס, וגם לא מעניין אותנו באיזו תנוחה.
אפליקציות סתמיות תמיד היו ותמיד יהיו בפייסבוק שלנו, אבל ציפיתי שלחלק מאיתנו יהיו המוסר והרצון הטוב לא להרוג את חבריהם מבפנים. פעם הפייסבוק שירת אותנו בסטוקינג חסר מעצורים אחרי חברינו הקרובים והרחוקים, והיום הוא משמש כפלטפורמה לבדיחות שוביניסטיות לא מצחיקות, למשל, שמציפות לי את העמוד הראשי.
שהחווה שלך תלך לעזאזל
לא ראיתם אף פעם את הציצים של בר רפאלי?
זה מרגיז. במקום לחשוב על משהו שנון לרשום בסטטוס, או על הקיר של חברים, או כתגובה לתמונה של מישהו – הפסקנו להפעיל את הגלגלים במוח. הרי למה לשקול מילים כשאפשר להקיש על כפתור שהופך אותך לאובמה?!
זה לא שהפייסבוק הוא מלאך, זה לא שהוא נקי בעצמו מקטעים מטומטמים (כלומר, מה הקטע עם נפילות האתר בחודשים האחרונים? ולמה הוא לא מודיע לי כששולחים לי הודעה? ולמה קיבצו את כל הנוטיפיקציות?!). לעומת זאת, עם הפאקים הקטנים והמעצבנים אנחנו יכולים לחיות. אך כשמוסיפים לי לבעיות האלה 500 חברים שעושים לייק על קבוצה בשביל לראות את הציצי של בר רפאלי (במקום פשוט לחפש בגוגל!), אני מרגישה תחושה עזה של רצון לבלוע כדורים בכל הצבעים.
זה לא שהפייסבוק הוא מלאך, זה לא שהוא נקי בעצמו מקטעים מטומטמים (כלומר, מה הקטע עם נפילות האתר בחודשים האחרונים? ולמה הוא לא מודיע לי כששולחים לי הודעה? ולמה קיבצו את כל הנוטיפיקציות?!). לעומת זאת, עם הפאקים הקטנים והמעצבנים אנחנו יכולים לחיות. אך כשמוסיפים לי לבעיות האלה 500 חברים שעושים לייק על קבוצה בשביל לראות את הציצי של בר רפאלי (במקום פשוט לחפש בגוגל!), אני מרגישה תחושה עזה של רצון לבלוע כדורים בכל הצבעים.
למה להיות אילנה מגבעתיים כשאפשר להיות אובמה? (צילום: רויטרס)
בקיצור, תפסיקו. הפייסבוק יכול להעביר לכם שעות על גבי שעות על דברים שלא קשורים באפליקציות המטומטמות האלה, בשאלונים חסרי ההיגיון, ובהוספת תג של מכבי לתמונת הפרופיל שלכם או שינוי הצבעים שלה כי גלעד שליט ממש רוצה (הוא לא).
צאו החוצה. הריחו את הורדים. ואם זה דורש יותר מדי מאמץ, תורידו משחק מחשב או תדברו עם חברים בצ'אט של הפייסבוק. רק בבקשה, אני מתחננת, תנו לי לעשות סטוקינג על החברים שלי בשקט.









ציטוט ההודעה








)





