קורע מצחוק – החבר'ה האחרים
כמעט בלי יחסי ציבור נחתה בבתי הקולנוע בארץ אחת הקומדיות המצליחות ביותר של השנה החולפת. "החברה האחרים" הוא פארודיה מבריקה ולעיתים נטולת מעצורים. זוהי גם סאטירה חריפה על המצב הכלכלי והחברתי בארה"ב ובאופן מפתיע היא יותר נוקבת מסרט ההמשך הלא מוצלח ל"וול סטריט".
אדם מקיי שעומד מאחורי שני הלהיטים הגדולים ביותר של וויל פארל Anchorman: The Legend of Ron Burgundy ו Talladega Nights: The Ballad of Ricky Bobby. חוזר אל גדולתו אחרי הכשלון היחסי של "אחים חורגים". "החברה האחרים" הוא פשוט פארודיה הנאמנה לז'אנר סרטי המשטרה שנשענת על תחושת אפרוריות אורבנית והומור יבש במיוחד.
הסרט מנתץ לרסיסים את כול הסטריאוטיפים מסרטי המשטרה הקלאסיים: השוטרים הגיבורים הם סתם שני ביריונים בלי הרבה שכל. מפקד המשטרה צריך לעבוד במשרה שנייה בחנות רהיטים כדי לממן לבנו הביסקסואל את לימודיו בקולג'. בכלל, שוטרים הם אסופת ילדים לא בוגרים במיוחד וכמובן דווקא צמד הלוזרים שכמעט ולא עוזב את המשרד מתגלה כנועזים והחכמים מכולם.
רחובות ניו-יורק אפרוריים מתמיד בסרט הזה. גם תחנת המשטרה איננה ידידותית לעין. ישנה תחושה שהסט של הסרט הוא באמת של סרט משטרה. הגדולה של הסרט היא שפעילות המתרחשת על המסך סותרת לחלוטין את הרקע להתרחשות. תחושת הריאליזם הבוטה מתנגשת בעוצמה עם ההתרחשויות האבסורדיות המתחוללות בו. והסרט אכן מגיב למדיום שבו הוא פועל: התרחשויות שבדרך כלל אנחנו צופים בהם בסרטים, כמו הגיבורים שהולכים לקראת פיצוץ או מזנקים מקומה 20 בבניין ודבר לא קורה להם, בסרט הזה התוצאות פחות נעימות. באחת הסצנות פארל צועק ש"הוליווד משקרת ובסרטים זה לא נראה כואב".
למרות שפע כוכבי הקולנוע והפעלולים, התסריט של הסרט הוא האטרקציה המרכזית שלו. הטקסטים השנונים והקורעים מצחוק הנאמרים ביובש רב וברצינות תהומית הופכים את "החברה האחרים" להרבה יותר מפארודיה על סרטי משטרה. זהו סרט של שחקנים נפלאים שמצליחים בעזרת מינימום פעולה להוציא מקסימום תגובה מהקהל שנשפך מצחוק בהקרנה שנכחתי בה ביום שלישי בעשר בערב ביס פלאנט.
וויל פארל ואווה מנדז מצליחים להגיד טקסטים מביכים כאילו הם מקריאים ספר של דפי זהב, מה שהופך את הסיטואציות להרבה יותר מצחיקות. מארק וולברג מתגלה כשחקן קומי מופלא ומושלם בתפקיד הלוזר. סמואל ג'קסון ודווין ג'ונסון עושים את מה שהם עושים הכי טוב - סצנות פעולה מופרכות וטיפשיות, רק שבסרט הזה הן גם מצחיקות מרוב גיחוך. סטיב קוגן כאיש עסקים מושחת מצחיק כתמיד, ואפילו מייקל קיטון חוזר אל ימיו המשעשעים בתפקיד משנה כמפקד המשטרה האפרורי.
עם כול הכבוד לסרטי "האקדח מת מצחוק" הטיפשיים והמצחיקים הם אף פעם לא הצטיידו בתסריט מבריק ובעיקר הסתמכו על סלפסטיק וולגארי. ב"חברה האחרים", התסריט הוא זה שנותן את המשקל לסרט ולא הסיטואציות הפיזיות. תוסיפו את המשקל הסאטירי לאורך כתוביות הסיום של הסרט והסצנה המשעשעת בסוף הכתוביות ותקבלו את אחד הסרטים המצחיקים והחכמים של השנה החולפת.
"סרט"
ציטוט ההודעה
