זָ'ארקויֶיה

את שם המאכל הזה לא הכרתי ולא שמעתי, עד שפרץ לחיי הגבר שלי עם הדם הרוסי הזורם בעורקיו.
וגם אז, כשכבר הוא הכה שורשים חזקים שהשתרגו ונלפתו סביב אלו שלי, לא תכף ומיד הגה את השם המפורש של מאכל התאווה הזה על דל שפתיו..
לקח לו זמן להניף את 'נס המרד' כנגד הבישול בניחוח מזרחי שהשלטתי על המטבח שלנו, על אף שאני בטוחה שהוא יישבע לכם עם יד אחת על התנ"ך שהוא ממש מת על האוכל שלי ומלקק את האצבעות.
משהו בכורכום ובחוואייג' ובבהראת, ובכלל בצבע הצהבהב משהו של המאכלים, יצא לו כנראה מהאף.
נפשו ערגה לטעמי בית אמו, ושיוועה לקצת פפריקה אדומה, פלפל אנגלי ועלי דפנה..

ביום בהיר אחד, הוא נעמד במרכז המטבח, והכריז: 'היום אני מבשל זָ'ארקויֶיה'.
כמה התאכזבתי לשמוע שזה בסך הכל צלי בשר עם תפוחי אדמה.
עד שסוף סוף יש לי הזדמנות לטעום משהו מן המטבח הרוסי, זה מה שמציעים לי? מאכל פלבאי כזה של איכרים עניים? אי אפשר כבר לפנק אותי עם בליני עדינים, פירושקי או פלמיני, או חולודייץ וכאלה?
מה קרה, קשה כבר קצת להשקיע ביותר מאשר מאכל מתפוחי אדמה?

בלעתי את אכזבתי, ולפחות מבחינת ההשקעה, בלעתי גם את הכובע. כי הוא השקיע, הו כמה השקיע.
קודם כל, היתה גיחה חפוזה למכולת. בפעם הראשונה בחיי עלו על מדף התבלינים שלי כדורי הפלפל האנגלי השלמים. אף פעם לפני כן לא הבנתי למה צריך אותם ומה עושים בהם.
אחר כך נערכה על השיש תערוכה מסודרת של כל מרכיבי הבישול, החל בכף המערבבת וכלה האחרון שיני השום. הכל הונח בסדר מופתי, לפי לו"ז הופעתו בתבשיל. הסיר השחור הכבד, עם התחתית העבה, הוכן ראשון. לידו הוצב בקבוק השמן, ולתוך קערית נקצצו הבצלים. הבשר, שטוף ומחולק לקוביות עמד על יד, ואפילו כוס מים אחת מלאה עד שפתה הוכנה מראש. תפוחי אדמה קולפו והונחו בקערה עם מים, שיני השום הקלופים חיכו לתורם, כל התבלינים הסתדרו בשורה ליד הכף מעץ שתשמש לעירבוב.
כשהצצתי לראות מה קורה במטבח, בממלכה שלי, והתפקעתי מצחוק למראה ההכנות המופלגות, ננזפתי ונשלחתי אחר כבוד חזרה אל המחשב, ונאסרה עלי הכניסה למטבח עד שתגיע שעת הארוחה.

ועד שהיא הגיעה, פרחה נשמתי כמעט.
הריחות שמילאו את הבית, הטריפו את חושיי וגרמו לבלוטות הרוק שלי לעבוד בקצב מואץ.
כשישבנו לשולחן התנפלתי על האוכל כאילו לא אכלתי שבוע ימים לפחות. וזה היה טעים, יאמי כמה טעים.

אז נכון, כולה כולה צלי בשר עם תפוחי אדמה, אבל שילוב הטעמים והבישול האיטי שהביא אותם למרקם נימוח בפה, שידרגו את התבשיל לליגה א'.
אז מי שמתגעגע למנת אוכל ביתי, חם, מנחם ומשביע, מוזמן להכין את




הז'ארקוייה-א-לה-יעקב

המצרכים
1 קילו בשר לצלי (אפשר גם עוף, אבל אז משך הבישול יותר קצר)
3 בצלים גדולים קצוצים דק.
5 או 6 תפוחי אדמה גדולים, חתוכים לקוביות גדולות, או פרוסות עבות.
4 שיני שום קלופות וחצויות לאורכן.
שמן לטיגון
מלח, פלפל שחור, פלפל אנגלי שלם, עלי דפנה, מים.

אופן ההכנה
בסיר הכי רחב וכבד שיש בבית, מטגנים בשמן את הבצל הקצוץ עד להזהבה.
מוסיפים את הבשר לסיר, וממשיכים בטיגון כדי לסגור אותו היטב מכל הצדדים.
מוסיפים את שיני השום החצויות + כוס אחת של מים, מביאים לרתיחה, ומנמיכים את האש.
נותנים לבשר להתבשל כשעה וחצי, ובינתיים מבשלים את קוביות תפוחי האדמה בסיר אחר, עם מים קרים שהומלחו קלות. תפוחי האדמה צריכים להיות רכים לנעיצת מזלג, אבל לא מתפוררים.

כעבור כשעה וחצי של בישול הבשר, מוסיפים 7 עלי דפנה, וכפית אחת של כדורי פלפל אנגלי שלמים.
מוסיפים גם את קוביות תפוחי האדמה המבושלים והמסוננים ממים, ומערבבים היטב.
מוסיפים מים רק עד כדי שני שליש מגובה המצרכים בסיר, לזכור שזה לא אמור להיות מרק! זה צלי.
להמשיך לבשל יחד עוד כשעה לפחות, לערבב מפעם לפעם בכף עץ, כדי שכל תפוחי האדמה ייספגו רוטב. לא נורא אם הם מתפרקים קצת, הקוביות בהחלט לא אמורות להשאר שלמות.
לקראת סוף הבישול, ממש בדקות האחרונות לפני ההגשה, להוסיף מלח ופלפל שחור לפי הטעם.

לאכול ולהתענג..