קציצות הפתעה

את המתכון הזה גזרתי מאיזה עיתון. ניסיתי אותו רק פעם אחת, והוא זכה לתשואות.
אין לי שום סיפור של 'זכרונות ילדות' לספר עליו.. הוא ממש עולה חדש במטבח שלי.
אבל לאור ההצלחה של הפעם הראשונה, נראה לי שאעניק לו אזרחות כבוד.

על פניו, זה נראה תבשיל רגיל, סתאאאאם כזה, קציצות בשר ברוטב עגבניות.
אבל זהו, שלא. הוא לא רגיל.
כמו שמרמז שמו, יש בו הפתעה, ולדעתי לא רק אחת - אלא שתיים.
אם תופתעו מקריאת המתכון, חכו תראו איזו הפתעה תהיה לכם כשתנגסו במרקם המיוחד שיש לקציצות הללו, וכשתגיעו לאמצע שלהן ותפגשו שם משהו שלא ציפיתם לו...

בגלל היחוד שלו, המתכון מתאים גם לאירוח חגיגי, להפתיע את הסועדים..
ולדעתי, אף שעדיין לא ניסיתי, נראה לי שאם עושים את הקציצות האלה ככדורים קטנטנים, בגודל של פלאפל, זה יכול להיות כיבוד נהדר לקוקטיילים או לשולחן חטיפים חמים..

אז לעבודה ולמלאכה:



קציצות הפתעה

המצרכים
חצי קילו בשר טחון
1 כוס סולת
1 בצל גדול קצוץ דק
מלח ופלפל
20 שיני שום קלופות
שמן לטיגון

לרוטב העגבניות:
קופסת עגבניות מרוסקות
מים, מלח, פפריקה, חצי כפית סוכר, אבקת מרק
כמה שיני שום כתושות

אופן ההכנה
קוצצים את הבצל דק דק, ומערבבים עם הבשר הטחון
מוסיפים את הסולת, המלח והפלפל
מעבדים לעיסה אחידה
מרטיבים קצת את הידיים, ויוצרים כעשרים קציצות עגולות
לתוך כל קציצה, דוחפים שן שום שלמה, ומכסים אותה היטב בעיסת הבשר

מחממים שמן במחבת, מטגנים קלות את הקציצות רק עד לקבלת מעטה שחום.

בינתיים מכינים את הרוטב. כותשים כמה שיני שום, לפי הטעם, ומטגנים בסיר עם שמן.
מוסיפים לשום הכתוש כף אחת של מים כדי שלא ייטגן מהר מדי וייחרך.
כשהשום זהוב, שופכים לסיר את תכולתה של קופסה אחת גדולה של עגבניות מרוסקות. (לא רסק עגבניות מרוכז, אלא עגבניות טריות מרוסקות)
מביאים לרתיחה. מתבלים לפי הטעם במלח, פלפל, אבקת מרק וחצי כפית סוכר לשבירת החמיצות של העגבניות כשרותח, מכניסים לסיר את הקציצות המטוגנות, ונותנים להן להתבשל בבעבוע איטי במשך כשעה, על אש בינונית.

ההפתעה הראשונה של התבשיל היא במרקם הקשיח של הקציצה. הסולת מייצבת את הבשר, ונותנת לו 'גוף'. וההפתעה השניה היא שן השום, המתרככת בתוך הקציצה, הופכת להיות נימוחה, ונותנת לבשר טעם וריח שומיים מאד..

אני נוטה להחליף את שם הקציצות האלו ל-'קובה לעצלנים'.. למה?
בדרך כלל משמשת הסולת כמעטפת למילוי של בשר, במאכלים השונים המסווגים כמאכל האתני, קובה.
והנה כאן עושים מיש-מש ביחד, מערבבים הכל בבת אחת.

ממילא בבטן הכל מתערבב, לא?