"בדרכה": סרט חזרה בתשובה בנאלי למדי
למרות הפוטנציאל הטמון במקום ובנושא של "בדרכה", סרטה החדש של ג'סמילה זבאניץ' אינו מצליח להתעלות מעל מגבלותיו
סרטים אירופיים רבים מהעת האחרונה עסקו בחשש מפני התעצמותו של הפונדמנטליזם האיסלמי. ייחודו של "בדרכה", סרטה של הבמאית הבוסנית ג'סמילה זבאניץ', נובע מכך שבניגוד לסרטים צרפתיים או בריטיים שהופקו באחרונה, הוא דן בנושא הזה ובהשלכותיו במדינה מוסלמית. הבעיה המרכזית של הסרט היא שהוא עושה זאת בעזרת תסריט שכתוב בצורה קונוונציונלית, כאילו על פי ספר הדרכה לכתיבת תסריט. לכן מרבית העניין שהסרט יכול היה לעורר בגלל נושאו ומיקומו מתאדה.
לונה (זרינקה קוויטסיץ') ועמאר (לאון לוצ'ב) חיים יחד ואוהבים זה את זה. לונה היא דיילת באייר בוסניה; עמאר הוא פקח טיסה. למרות אהבתם, לא הכל כשורה בחייהם - לונה אינה מצליחה להיכנס להריון. כאשר הם עומדים להתחיל בטיפולי פוריות נתפס עמאר, שסובל מבעיית שתייה, שותה בזמן משמרת ומושעה מעבודתו לחצי שנה.
זמן קצר לאחר מכן פוגשים השניים בבחריז'ה (ארמין בראבו), ששירת עם עמאר בצבא. בחרידז'ה, שהיה בינתיים למוסלמי, מציע לעמאר לבלות את תקופת ההשעיה שלו במחנה מוסלמי קיצוני שהקים ליד אגם. תפקידו של עמאר יהיה ללמד את ילדי המקום מדעי המחשב. למרות התנגדותה של לונה החילונית, שמזדעזעת למראה אשתו של בחרידז'ה שרק עיניה ניבטות מהרעלה - עמאר מסכים להצעה במקום לטפל באלכוהוליזם שלו, כפי שפקדו עליו מעבידיו.
מכאן מתחילה ההידרדרות ביחסים בין לונה לעמאר, שמוצא באיסלם את השלווה ששאף אליה, ונעשה בהדרגה קיצוני יותר ויותר ביישום חוקי הקוראן. הוא אינו מוכן, למשל, לקיים יחסי מין עמה עד שיתחתנו והוא בטוח שלונה אינה מצליחה להיכנס להריון משום שהם חיים בחטא. ההידרדרות ביחסיהם מתוארת שלב אחר שלב באופן צפוי למדי, כמו בדרמה טלוויזיונית ישראלית שמתארת מה קורה כאשר אחד מבני המשפחה חוזר בתשובה. גם אם פה ושם מחדירה זבאניץ' לסרט מידה של חריפות ביקורתית, הרי התוצאה בכללותה סובלת מסכמטיות תסריטאית שפוגעת באפקטיביות הדרמטית והרגשית של הסרט כולו.
המעלה העיקרית של סרטה של זבאניץ' - שזכתה ב-2006 בפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין על בימוי סרטה "גרבאביצ'ה", שעסק ביחסים בין בת לאם השומרת סוד לגבי מה שאירע בזמן המלחמה בבוסניה - היא האופן שבו הבמאית מחדירה לעלילה בעדינות את זיכרון המלחמה בבוסניה. היא עושה זאת מבלי להפוך את הטראומות ששני גיבורי הסרט עברו במלחמה לסיבות למשבר ביניהם. זהו ההיבט היחיד של הסרט שבו זבאניץ' חורגת מהדרך השגרתית והצפויה שבה היא מקדמת את העלילה, וחבל שלא נקטה עדינות כזאת לאורך הסרט כולו.
במקום זאת היא חותרת למין מינוריות, שבמקרים מסוימים עשויה להיות מעלה קולנועית מעוררת הערכה. אך במקרה של "בדרכה" נדמה שהיא עוצרת את הסרט ומונעת ממנו לממש את הפוטנציאל המעניין שהיה עשוי להיות בו בזכות נושאו ומיקומו. בסופו של דבר, "בדרכה" הוא סרט חזרה בתשובה בנאלי למדי, שיש בו כמעט אך ורק סיפור, בלי ערך מוסף שקולנוע טוב אמור להעניק לעלילה. שני השחקנים הראשיים עושים את עבודתם במיומנות, ובכל זאת הסרט ממריא רק לרגעים ספורים מעבר למגבלותיו.
"בדרכה". תסריט ובימוי: ג'סמילה זבאניץ'; צילום: כריסטין א' מאייר; מוסיקה: ברונו יקובוביץ'; שחקנים: זרינקה קוויטסיץ', לאון לוצ'ב, ארמין בראבו
קרדיט לעכבר העיר"
ציטוט ההודעה
