איומי הטרור המרחפים שוב מעל שמי אירופה ומכניסים לחרדה וכוננות יבשת שלמה אינם מפתיעים את השחקן מייקל קיין. לפני יותר מעשור, סיפר באחרונה בראיון לרדיו בי-בי-סי, החל לכתוב רומן בדיוני שבמרכז עלילתו טרוריסטים המשתלטים על מטוס מתוך כוונה להתנגש בגורד שחקים בלונדון. לדבריו, ב-11 בספטמבר 2001, כאשר התקפת טרור דומה התרחשה בניו יורק, "הייתי המום כל כך עד שלא הייתי מסוגל להמשיך לכתוב את הרומן". אבל הוא לא ויתר על האפשרות להשלים את כתיבתו כדי להוציא אותו לאור לפני 2013, אז יגיע לגבורות.
בינתיים לא נראה שהוא שוקט על שמריו. השחקן הבריטי, שנולד לפני 77 שנה בשכונת אלפנט אנד קאסל בדרום לונדון, מוציא בימים אלה אוטוביוגרפיה, "The Elephant to Hollywood" שבה הוא מביט לאחור על חייו, במעין סיכום של קריירה קולנועית עשירה שהחלה ב-1964, בסרט "Zulu".
זו אינה האוטוביוגרפיה הראשונה שלו. ב-1992 ראתה אור "What It's All About" (ציטוט מהשיר "אלפי" המופיע בסרט באותו שם מ-1966 שבו כיכב - תפקיד שזיכה אותו במועמדות לאוסקר). אמנם האוטוביוגרפיה ההיא הגיעה לרשימת רבי המכר בבריטניה, אבל הוא לא הסתפק בה. אולי משום שאפילו הוא לא האמין כי גם כשיהיה כפסע מגיל 80 יישאר עסוק כל כך בתעשיית הקולנוע, עמוס למכביר בחוויות, זיכרונות, הצלחות וכישלונות. "כשכתבתי אותה", התוודה באוזני כתב "דיילי טלגרף", "חשבתי שהקריירה שלי כבר נגמרה. אבל עם השנים התברר כי היא התייחסה רק לחצי הראשון של הקריירה והחצי השני היה מוצלח לא פחות".
השינוי המשמעותי בה, אמר באחרונה לערוץ 4 הבריטי, התחולל באמצע שנות ה-50 לחייו. "בשלב כזה אתה צריך להחליט אם להיות שחקן ראשי או לפרוש", הוא אומר. הוא בחר באפשרות הראשונה ולא התחרט. התפקיד הראשי ב"לחנך את ריטה", לצד ג'ולי וולטרס, מעין סיפור פיגמליון מודרני שעלה לאקרנים ב-1983, זיכה אותו במועמדות לאוסקר והיה "הפעם הראשונה שבה הייתי מרוצה מאפיון הדמות שגילמתי". הפסלון המוזהב הנכסף לא איחר להגיע לידיו, גם אם קיבל אותו על תפקידי משנה.




מייקל קיין חותם על ספרו החדש. בין הצלחות לכישלונות


הוא זכה בו לראשונה על משחקו ב"חנה ואחיותיה" של וודי אלן שיצא ב-1986; אולי משום שלא האמין בסיכוייו, הוא כלל לא טרח להגיע לאולם בהוליווד כדי לקבל את הפרס. בפעם הבאה כבר למד מהניסיון. כאשר היה מועמד על תפקיד המשנה ב"תקנות בית השיכר", שיצא ב-1999, הוא לא ויתר על ההזדמנות להשתתף בטקס הנוצץ ואכן נקרא אל הבמה.
כמו שחקני קולנוע רבים אחרים, גם השם שלו אינו דומה כלל לזה שבחרו בשבילו הוריו. האיש שנולד בשם מוריס ג'וזף מיקלוייט בשכונת מצוקה נהג להתהולל עם חבריו השחקנים שון קונרי וטרנס סטאמפ במסיבות שתייה בשנות ה-60 - הרבה לפני שכיכב בלהיט של להקת "מדנס". ב-1973 ראה בפרסומת לטלוויזיה אשה ששמה שאקירה והחליט כי זו תהיה אהבת חייו. הוא לא טעה, וכפי שהוא חוזר ומספר, היא גם זו שהצליחה לעזור לו להיגמל משתיית שלושה בקבוקי וודקה ביום.
לא כולם בהוליווד קיבלו אותו בעין יפה. אחרי הכל, הוא לא בדיוק הטיפוס של הגבר המצודד והשרמנטי המפיל נשים ברשתו. "אחרי שראו אותי משחק בסרט 'תיק איפקרס', היו שתהו אם אני הומו", הוא נזכר. "הרי אין דבר כזה כוכב הוליוודי שמרכיב משקפיים ומכין ארוחה לאשה". אבל הוא אינו צריך להתבייש. אחרי הכל, כמה כוכבים הוליוודיים מסוגלים להיות קומיים וחמורי סבר, קשוחים ורכים, בעת ובעונה אחת?
הסרט האחרון עד כה בהשתתפותו הוא "התחלה", מותחן המדע הבדיוני המצליח של הקיץ שביים כריסטופר נולאן בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו. השניים עבדו יחד לפני כן בסרט "האביר האפל", שבו גילם קיין את המשרת הנאמן של באטמן. הוא אמור לחזור לאותו תפקיד בסרט הבא בסדרה, שעתיד לצאת לאקרנים ב-2012. ואם זה תלוי בו, ימשיך לעבוד גם אחר כך.


"עכבר העיר"