לשון הרע כלל ד - סיפור עבירות בין אדם למקום

א.אסור לספר לשון הרע אפילו על אמת.ב.אסור לספר גם אם עבר על לאו גמור מן התורה.ג.אם מדובר באדם רגיל שעבר, אזי יש לדון אותו לכף זכות.ד.הערה: סעיפים ה' עד י"א מותרים בתנאים של כלל י' בהמשך.
כאן מדובר על אדם שעובר עבירה שודאי ידוע לו ולנו שזו עבירה (כמו ביאת עריות או אכילת דברים אסורים) עדיין אסור לנו לדבר עליו ולספר העניין, כיוון שאולי הוא כבר חזר בתשובה, ואנחנו על ידי סיפור זהנגרום לו נזק בפני ההמון. הלכה זו נוגעת לאדם רגיל וודאי לתלמיד חכם שפעם אחת החליק בעבירה. בבאר מים חיים החפץ מרחיב בנושא סיפור העניין לדייני העיר.ה.אם מדובר באדם שעובר באופן קבוע על עבירות שונות מותר לומר לדייני העיר או לקרוביו על מנת שיחזירו אותו מדרכו הרעה. ניתן לומר לרב אם הרב מוכר כאדם שומר סוד, אשר יטפל באדם המדובר.ו.החפץ חיים אומר שגם אם יכול להיות שהרב עלול לספר זאת, עדיין יש מקום לספר לו על מנת שיטפל במדובר בחטאו.ז.כמו כן מותר לספר על אדם שאין פחד אלוקים לנגד עניו (אין מדובר כאן בחילוניים בני ימינו – ספר שיעור יומי)ח.כמו כן מותר לספר על אדם, אשר אינו מוכן לקיים דברי בית דין.ט.אסור לספר על מידות רעות של אדם, אולי פשוט קשה לו להתרחק מהן. (מידות רעות כגון: כעס, גאווה וכו')י.אם רואה שבנו או תלמידו מתחברים לאדם שמידותיו רעות יש מקום להרחיקם, אבל להסביר להם שסיפור המידות הרעות הוא על מנת להרחיקם ולומר גם שכרגיל אסור לספר לשון הרע.יא.אם אדם רוצה לעשות שותפות, מותר לו לברר על השותף, אבל צריך לומר שזו מטרתו, אחרת המספר עלול לספר לשון הרע ללא ידיעה שזה לתועלת.יב.על מנת לחזור בתשובה מעבירת לשון הרע יש להבחין בשני מצבים:

1. אם לא נגרם כל נזק, אזי יש לעשות תשובה כמו בכל המצוות שבין אדם למקום, דהיינו: חרטה, וידוי, קבלה לעתיד.

2. אם נגרם נזק למדובר, אפילו אין הוא יודע זאת עדיין, יש לבקש ממנו סליחה.

לשון הרע כלל ה - סיפור עבירות בין אדם לחברו

א.אסור לספר על אחד שלא הסכים לקיים מצווה שבין אדם לחברו. למשל: אסור לספר על אחד שלא הסכים להלוות כסף לחברו.
(אם מספר שלא הסכים להלוות למספר עצמו, אזי המספר עובר גם על "לא תיטור").ב.אסור לשלול מעלות של אדם, למשל: לומר שאיננו חכם, איננו גיבור, איננו עשיר וכו'.ג.החפץ חיים שואל שאלה רטורית: איך היית אתה מרגיש אם אחד היה אומר עליך שאינך חכם ? התשובה ברורה.ד.ודאי נכון הדבר כאשר מדובר באדם המוחזק כחכם בעיני אנשי עירו, שאסור לומר עליו שאינו חכם, כיוון שכך אנו עלולים לפגוע בפרנסתו.ה.כנ"ל לגבי מידות גבורה ועושר.ו.לעיתים, אותה אמירה נחשבת ללשון הרע על אחד ומעלה לאחר. למשל: אם אומרים על אדם עני שהוא נתן צדקה בסכום קטן זה נחשב למעלה, אבל אותו סכום לאדם עשיר יחשב ללשון הרע.ז.אסור להוציא דיבה על נכסים של אדם - זה נחשב ללשון הרע.ח.אסור לספר לשון הרע ליחיד וכל שכן לשניים,קרדיט לאתר החפץ חיים