אוקיי..נורא חשוב לי להסביר כמה דברים לפני שאתם שומעים את השיר
בהתחלה הבנתי שהבית השני ממש יורד מהרמה של הבית הראשון..
חשבתי הרבה..והחלטתי בסוף להשאיר את הבית השני..ולא לא ביגלל שאני טיפש
אלא ביגלל אותה ההרגשה הרגעית , שיש לזה מובן כלשהו אם כתבתי את זה באותו זמן..
אני רק רוצה שתדעו שכשאני כותב אני לא חושב על חרוזים אלא מוציא הכל ואח"כ מסדר , מקצר וכו'..
יש כמה תיקונים קטנים שעשיתי..אבל לא יותר מיזה..


אז אחרי החפירה

f2h
(יש תצוגה מקדימה למי שאין כח להוריד)

משתגע , כבר הכאב מתוכי נוזל
ליטרים של דם קובר אותם בבור ושוב פעם חופר
זה עובר ? הטעם שיש לי בפה?
לוגם עוד כוס , סגריה עם קפה
הרופא אומר שאולי אני חולה
ואני שוב מרגיש , הכאב שלי עולה
מתעלה , על עצמי משאיר הכל בפנים
ושוב מבט קפוא , הזמנים עכשיו קשים
אומרים , שמעל כל בנאדם יש מלאך שומר
אז למה אני מרגיש שהוא אותי תמיד קובר
מוציא את היד מהבור כדי להראות שאני חי
ומה הזמן שהיא תשאר למעלה ועד מתי?
ובלילות עוד המחשבות שלי רצות
לוקחות אותי ולבאר אותי משליכות
כי מבאר ששתית אל תירק לבפנים
זה רק מראה שאותי באמת לא רוצים

מהלילה ליום , מרגיש את החלום
פועל אך ורק בכוחות הדמיון
תופס ת'ראש , האם זאת המציאות?
לאן הלכתי ? ביער סבוך אני אבוד

בזמנים האלה אני מנסה לקום
כבר לא שומע לאותם המחשבות אני אטום
זה רשום " תמיד אדע רק את הסבל"
ושוב החולצה ניקרעת יום חדש של אבל
עוד פעם העולם נישרף לנגד עיניי
מכה שחטפתי מלמעלה , זה אלוקיי?
אומרים שאני ממציא את שאני הוזה
את הזכרונות , הכל אני גוזר
ממסגר הכל בתמונה שמעל ראשי
לאן שאני אלך זה תמיד יהיה איתי
למדתי להיתקדם בכוחות העצמיים
האנרגיות שאני משקיע הם שיטטיים
תמיד יודע את הכיוון בין השמאל אל הימין
רק תבין שאני לא כמוכם אני אחד אמין
שמאמין , בעצמי ובמי שאני
ואולי אני הוזה וזה לא אמיתי?