ב־1996, בסרט "פחד ראשוני", גילם אדוארד נורטון את דמותו של ארון, נער כנסייה מבולבל ומגומגם, שמואשם ברצח הכומר שלו. לתפקיד עורך הדין הממולח לוהק ריצ'רד גיר, שהתנדב לנסות ולהגן על הצעיר פרו בונו. הסרט שם בחזית את שלוש הדמויות – הנער, עורך הדין והכומר - כמעין שילוש לא קדוש, משום שכל קודקודיו לוקים בפגם מוסרי – זהירות, ספויילרים לרוב - הכומר מתגלה כסוטה מין, הנער מתגלה כמניפולטור מתוחכם ועורך הדין מוצג מן ההתחלה כאופורטוניסט רודף פרסום. בסופו של הסיפור, דווקא זה האחרון נותר הצלע השפויה וה"נקייה" מכולם.

סטון - מועדי הקרנה

14 שנה לאחר מכן נורטון הוא שוב האסיר, ושוב, הוא אחד מקודקודיו של משולש שברירי ומסובך. סטון (נורטון), נשפט לעשר שנים בכלא על שותפות לרצח ולהצתה. אנחנו פוגשים אותו כשהוא שמונה שנים אל תוך ריצוי עונשו, בשיחה שגרתית עם ג'ק (רוברט דה נירו), קצין המבחן של הכלא. תפקידו של זה הוא להמליץ לוועדת השחרורים האם האסיר ראוי לצאת לחופשי. בשיקוליו הוא מנסה לבדוק את ממד החרטה, את ההכנה לחיים שבחוץ ואת לקיחת האחריות על העבר, כמו על העתיד. ג'ק מוצג לנו בתחילת הסרט כאב צעיר המנהל חיי נישואים מנומנמים עם מדלין (פרנסיס קונרוי), שרוצה לעזוב אותו. כשהיא מאיימת, הוא מצדו מאיים להרוג את בתם היחידה. כך הם נותרים נשואים וקפואים במקומם במשך 43 שנה – זמן תחילתה של העלילה. הקודקוד השלישי בסיפור היא אשתו של סטון, לוסטה (מילה ג'ובוביץ'), יפהפייה שמוכנה לעשות הכל למען בעלה. כך, בהוראתו, היא מתחילה לפתות את ג'ק, כדי שזה ימליץ על שחרור בפני הוועדה.

בדומה ל"פחד ראשוני", גם כאן מתכתב המשולש האנושי עם השילוש הנוצרי. הסינרגיה הדתית שבין האב, הבן ורוח הקודש מעורערת ומאותגרת שוב ושוב. המשולש ג'ק־סטון־לוסטה רחוק מלייצג שיתוף פעולה ראוי. גם כאשר כל הצדדים לכאורה מקבלים את מה שרצו, נדמה שהם נותרים למעשה ללא כלום. המשולש ג'ק־מדלין־הבת מוצב מראש כמבנה משפחתי ללא אהבה או חמלה. גם המשולש שנרקם בין ג'ק, מדלין ולוסטה הוא כמובן עקום וחסר יציבות. החזרה הגיאומטרית הזו מציגה אפשרויות שונות לחשוב על אותו שילוש מקורי ולבחון דרכו את מושג הגאולה. במובן זה "סטון" הוא סרט שמראה את עמימותו של המושג הזה ואת הפרשנויות השונות שנותנים לו אנשים שונים.


'עכבר העיר'