ביקורת על PESֱ
הפעם הראשונה שסדרת Pro Evolution Soccer נכנסה לחיי הייתה לפני שבע שנים, כשסדרת פיפא עוד שלטה ביד רמה בשוק משחקי הכדורגל, וחברות מתחרות חששו ללכת ראש בראש עם המונופול של EA.
אבל, בזכות השקעה של קונאמי וקפיאה על השמרים של EA, ששלטה ללא מיצרים בתחום עוד מאמצע שנות התשעים, PES הצליחה לשבור את המונופול הזה בגדול, ומשחקיה הפכו עד אמצע העשור הנוכחי לברירת המחדל של כל שחקן כדורגל דיגיטלי שמכבד את עצמו. ב-EA הבינו שהגיע הזמן לשובר-השיויון, ומאז FIFA 09 הדעה המקובלת היא שהסדרה הותיקה לקחה בחזרה ובבירור את ההובלה.
ב-Konami הודו בהפסד, אבל לא בתבוסה, והבטיחו לעשות את כל מה שצריך כדי לחזור השנה לתמונה. האם הם הצליחו?
הטוב:
בינה מלאכותית מתקדמת, מערכת מסירות מצוינת
משחקיות מאתגרת ומתגמלת
שיפור מאסיבי בממשק
הרע:
עדיין חסרים רשיונות לחלק מהקבוצות
האווירה לא מרשימה כמו בפיפא
מצב ה"מאסטר ליג" מחוויר לעומת מצב המנג'ר
והמהפכה:
צעד חשוב בדרך להחזרת הסדרה לימיה היפים.
משחק צמוד
אני שמח לבשר לכם שהשנה אין במשחק מנצחת ברורה. אם ברוב שנות העשור האחרון היה אפשר להכריז בקלות על סדרה מובילה, הפעם הבחירה קשה יותר.
אני מודה - כשבאתי לשחק ב-PES11 הנמכתי ציפיות. אחרי הכל, קונאמי האלה איכזבו אותי כבר ארבע שנים רצופות. בכל שנה מובטחת לנו "מערכת דריבל חדשה" או "אוירה שאין כמותה", ומה מקבלים בסוף? שינויים מינוריים שמעלים את השאלה מה צוות הפיתוח עשה כל השנה. גם השנה גרסת ההדגמה לא הצליחה להרשים אותי במיוחד - אבל אחרי כמה שעות עם המשחק המלא הבנתי שהרושם הראשוני היה מוטעה, ושפרו אבו 11 יכול להתחרות היושר על תואר "משחק הכדורגל של השנה".
שריקת הפתיחה
בכל שנה, Konami מנסה ומנסה לתקן את ממשק המשתמש המעצבן שהתלבש על משחקי PES ושהיא מתקשה להיפטר ממנו. הפעם מדובר שוב בצעד קדימה לעבר תפריטים פשוטים ונוחים לשימוש כמו אלו של EA - וגם לא צבעוני וצעקני מדי.
ברמת מצבי המשחק אין הרבה חדש. כמו תמיד, תוכלו לשחק משחק ראווה פשוט נגד המחשב או נגד שחקן - למרות שלא הצלחתי ליזום משחק לשניים כאשר שחקן אחד משתמש במקלדת והשני בבקר: המשחק משום מה דרש שני בקרים.
מעבר לזה, תוכלו לבחור קבוצה ולקפוץ לתוך טורניר כמו ליגת האלופות או הליגה האירופאית (המשחק החדש כולל גם רשיונות מלאים לגביע הליברטדורס ולסופרקאפ האירופי), או ללכת על קריירה ב"מאסטר ליג".
המאסטר ליג: מנג'ר wannabe
ה-Master League היא המקבילה של PES למצב המנג'ר המפורסם של פיפא, ושני המצבים דומים בבסיסם: על השחקן לבחור קבוצה, ובמהלך קריירה רב-עונתית לנסות ולזכות איתה בתארים ולעמוד ביעדים שמציבה ההנהלה. השנה, מצב המאסטר ליג מאפשר שליטה מלאה על כל הפרטים הקטנים - החל בטקטיקות קבוצתיות וניהול האימונים הסדירים וכלה בניהול כספים וכרטיסים.
ובכל זאת, יש לקונאמי הרבה מה לשפר כדי להתחרות עם ה"מנג'ר מוד" של פיפא. קודם כל, ב-PES אתה הקבוצה: חסרה מערכת "מוניטין" כמו במשחק של EA - כזו שבהתבסס על הישגי הקבוצה שאתה מנהל תשפיע על אפשרויות העבודה שיוצעו לך אם וכאשר תעזוב או תפוטר. מהרגע שבחרת קבוצה במאסטר ליג, זו חתונה קתולית.
שני דברים נוספים שהפריעו לי תוך כדי העונה שלי עם ריאל מדריד (אומרים שעדיף לבחור קבוצה שנואה כשזה מגיע למשחקי כדורגל): העברות השחקנים אמנם פשוטות, אך מנוהלות אך ורק על ידי הסקאוטים, ולי נותר רק לאשר את העסקה או לנהל משא ומתן לגבי פרטיה. והדבר השני - לחיצה על "Next" במסך המאסטר ליג מעבירה אותך תמיד שבוע אחד קדימה, שזה קצת מעצבן בפגרת אמצע העונה. תגידו שאני קטנוני, אבל ציפיתי לשינוי הפשוט והמתבקש הזה אחרי כל-כך הרבה שנים.
It IS in the game
סביב משחקי Pro Evolution התפתחה עם השנים תרבות מסוימת - גם בארץ. ה"פרו" נודע כמשחק המסיבות המושלם, ותמיד השתדל לשמור על התדמית הקלילה שלו לעומת פיפא המסורבל. PES 11 מצליח להתייצב על הקו הדק שבין משחק כדורגל קליל, פשוט וכיפי ובין מאתגר וטקטי, ועל כך מגיע לו ציון לשבח.
בתור התחלה, השנה הבנתי איך באמת נראית "שליטה חופשית" על הכדור. תנועת 360 המעלות שמפמפמים לנו עליה בשנים האחרונות מיושמת כאן לעילא - השחקנים גמישים וחופשיים, ולעולם אין לדעת לאן הכדור יגיע בסופו של דבר. השחקנים גם עושים עבודה מצוינת בכל הנוגע להתמקמות בעמדותיהם על המגרש, ומדובר גם על שחקני הקבוצה היריבה, כך שמציאת החור בהגנת היריבה לא פשוט בכלל על רמות הקושי הגבוהות יותר. הבינה המלאכותית של חוליית ההגנה השתפרה לאין שיעור, וכעת הרגשתי שהם לוחצים על החלוצים שלי ומנסים לסחוט מהם מסירה או בעיטה לא מדויקת, ולא מגיבים בהיסטריה בניסיון להרחיק כל כדור שנקרה לדרכם.
מערכת המסירות היא אולי השיפור המשמעותי ביותר שעבר על המשחק. לצד כל שחקן שבשליטתכם יופיע מד עוצמה שיציין את חוזקה של המסירה, ושלא כמו בפיפא, PES לא יתקן כל כך בקלות את המסירות שלכם. זאת אומרת, אם מסרתם שמאלה, הכדור ילך שמאלה ולא לשחקן שנמצא מולכם. לעוצמת המסירה, למיקום השחקן המוסר והשחקן המקבל יש השפעה גדולה על המהלך, ובכך שלכל נגיעה קלה בבקר יש משקל יש את התוצאה החשובה שמשחק המסירות דורש מיומנות, והוא לא משהו שנעשה בשבילכם בחינם.
גם לכוח הסיבולת של השחקנים יש השפעה לא קטנה על ההתרחשויות במגרש השנה, כאשר שחקן עייף יאבד קצב, לא ימקם את עצמו נכונה והדיוק במסירותיו ילך ויעלם. זה אומר כמובן שחילופים מהווים עתה חלק משמעותי במשחק. מסיבה זו ואחרות המשחק השנה יותר איטי ומחושב ופחות בנוי על התקפות מתפרצות של שחקנים בעלי כושר מושלם.
למרבה הצער, גם דברים אחרים אינם מושלמים. שחקנים עדיין ירוצו כמו טיפשים לכיוון כדור שעומד לחצות את הקו לחוץ, גם אם אין להם שום סיכוי סביר להגיע אליו, והגנת היריב תלחץ אתכם רק כאשר הגעתם קרוב לרחבה ותשאיר לכם יותר מדי מרחב במרכז השדה.
עוד דבר שעיצבן אותי, שפוגע במידת מה בקצב המשחק ובזרימה שלו, הוא שבכדי להעביר Replays תצטרכו להקיש על Esc (או Start) רק אחרי שתראו את ההילוך החוזר. באלקטרוניק ארטס הגדילו ראש ואיפשרו לכם בשנים האחרונות לדלג על השידורים החוזרים - עוד לפני שהם בכלל התחילו. תגידו שאני קטנוני, אבל הדברים הקטנים האלה בונים חוויית משחק גדולה. מה שכן, לפחות לא תצטרכו להעיף מבט על האצטדיון בכל פעם שתבצעו חילוף.
עזבו שטויות, שחקו תכלס
PES 11, כמו קודמיו, לא אוהב להשקיע יותר מדי בחוויה שמסביב. זה נכון שהתפריטים והממשק שופרו, אבל מבחינת אווירה, פיפא 11 סוחף הרבה יותר; אני לא חושב שיהיו ויכוחים בנושא הזה אפילו עם מעריץ PES הכי גדול.
אחת הבעיות הגדולות בעבור חובבי כדורגל רציניים, וכזו שנותרה בעינה משנים עברו, היא בעית הזכיונות של קונאמי, הרשות - או היעדרה - להשתמש בשמות, סמלי וצבעי הדבר האמיתי. הדבר ניכר בעיקר ב"לה-ליגה" הספרדית ובפרמייר ליג האנגלית (שם המצב פשוט על הפנים), שם קבוצות רבות נקראות בשם חלופי, הלוגו שלהן שונה לחלוטין והתלבושת לא קשורה למציאות. יש לא מעט קבוצות גדולות, כמו באיירן מינכן, שלא נכנסו למשחק רשמית, וחבל. נכון שיש לנו טלאי קהילה נהדרים לשפר את המצב (ואלה כבר קיימים גם לגרסת 11), אבל זה עדיין לא משחרר את קונאמי מאחריותה לתיקון המצב הזה.
המשחק כולל בערך 15 מהאיצטדיונים המפורסמים של אירופה, ביניהם הסאן-סירו, הנואו קאמפ והאמסטרדם ארנה, אבל חסרים בו אצטדיונים רבים, ביניהם - לא, לא רמת גן - הויסנטה קלדרון או המסטאייה. שוב, טלאי קהילה משפרים את המצב, שנעזר בעובדה שהמשחק מגיע עם כלי די גמיש ליצירת איצטדיונים, אבל מעט מעצבן לראות שהרבה מהמשחקים בליגות המובילות נערכים ב"אצטדיון קונאמי". ונחשו איזו חברה מככבת בשלטי הפרסום...
יש לציין לטובה את משחקי ליגת האלופות שהרגישו ריאליסטיים במיוחד. אולי זה הפתיח המקורי, ה-Pop-ups האמיתיים או אפילו הכדור - אבל המשחקים האלה נותנים תחושת צ'מפיונס במאה אחוז.
שמישהו יכבה את הקהל
השנה נכנס לתמונה פרשן חדש, וכמו קרייני PES קודמים, מצליח לתת פייט לא רע לטיילור וגריי של פיפא. הטון אמנם רגוע יותר, וגם כאן תמצאו משפטים טיפשיים שמגיעים ברגעים לא נכונים (התלהבות יתר מבעיטה כושלת והפוך), אבל בהתחשב בקושי שביצירת AI שיבין משחק כדורגל ויוכל להתמודד עם כל המצבים שיכולים להופיע במהלכו, אני לא מתלונן. דוברי הספרדית יעדיפו את השדר הספרדי שתמיד מצליח, איכשהו, להישמע יותר נלהב מנדב יעקבי. וזה קשה.
איפה שאני כן מתלונן, ובקול רם, זה עם הקהל, שנשמע פשוט נורא עקב חוסר השקעה בולט. במהלך משחקי עם ריאל מדריד נתקלתי שוב ושוב באותם שני משפטים מכיוון האוהדים חסרי היצירתיות, וגם עם אינטר המצב לא היה שונה. הכל נשמע מאולץ ולא ספונטני, כמו בפיפא למשל, שם הקהל יודע להגיב כראוי על אירועים שמתרחשים על כר הדשא. אז קונאמי, יפה שהשירים בתפריטים קצביים, אבל כשעולים על הדשא, זה לא מה שיוצר את תחושת הכדורגל שאנחנו מחפשים.
מקום מעט יותר מושקע מהקהל הוא המראה של המשחק. בדיוק כמו בפיפא ניכרת הרבה השקעה בפרטים קטנים, כמו אפקטים של מזג אוויר. היתרון הגדול הרגיל של PES על המתחרה, פרצופיהם המדויקים של רוב הכוכבים, נשמר, אבל האנימציות של השחקנים לעיתים משכנעות פחות מאשר בפיפא.
אפקט ה-Motion Blur בשידורים חוזרים נשמע טוב יותר ברעיון מאשר בישום: בשידורים בהתחלה חשבתי לעצמי "וואו, השידורים החוזרים סוף סוף מתחילים להיות דומים לשידורי הכדורגל בטלויזיה", אבל עם הזמן קיבלתי בחילה מהאפקט המוגזם, שגם לא בדיוק שיקף את קצב המשחק האמיתי.
מבחינה טכנית, לפחות, מדובר עדיין במשחק קליל, עם מנוע שמציג יכולות גראפיות מצוינות בלי לגבות מחיר כבד מדי ממחשב ביתי שלא שודרג שלשום.
נראה אתכם!
חידוש מעניין שאמור לספק לשחקני PES עוד לא מעט שעות משחק הוא מצב המאסטר ליג באונליין, שם אתה יכול לקחת את הקבוצה שלך ולבחון אותה מול קבוצות של שחקנים אחרים. פיצ'ר שהופך את זה למעניין במיוחד הוא האפשרות להתמודד מול מנהלי קבוצות אחרים בהצעות הכספיות שתתנו לשחקנים שאתם מנסים לגייס.
מעבר לזה, מצב המולטיפלייר לא מציג יותר מדי חדש, אבל מהנה כתמיד, ומעניק סיבה אמיתית לרכוש את המשחק. בעבר הייתה למשחק קהילה ישראלית לא קטנה - ובעקבות המשחק הזה מגיע לה לחזור לימיה הטובים.
שריקת סיום
לאחר מספר שנים של דעיכה קיבלנו השנה מ-PES משחק כדורגל משובח. הוא לא מתחרה בפיפא מבחינת אווירה, יש לו חוסרים בתחום הזיכיון שהופכים אותו למנותק קצת מעולם הכדורגל האמיתי - אבל במקום הכי חשוב, במשחקיות, מדובר בצעד שמשתית את הבסיס למשחקים גדולים וטובים יותר בעתיד, כאלה שיוכלו לסכן את שלטונה של פיפא שוב.
