האשכול שיעיף אתכם באוויר
שתי בלונדיניות עובדות במחלקת הגינון של העירייה, אחת חופרת בורות והשנייה מכסה אותם אחריה.
בוקר אחד הן יצאו לעבודה, הגיעו לרחוב המיועד והתחילו, אחת חופרת בורות והשנייה הולכת אחריה ומכסה אותם, הן עבדו במרץ עד שהגיעו לקצה הרחוב ואז עברו לצד השני והתחילו שוב.
אחד מדיריי הרחוב שראה אותן עובדות בכזו חריצות היה המום מהעבודה המושקעת והמוקפדת של שתי הבלונדיניות, אבל הוא לא הבין את מהות העבודה.
כשהן חלפו על פניו הוא ניגש לחופרת ואמר, "אתן עובדות נהדר, אבל למה את חופרת והשנייה הולכת אחרייך ומכסה?"
הבלונדינית החופרת ניגבה את הזיעה ואמרה, "אומנם זה נראה מוזר, אך בדרך כלל אנחנו צוות של 3. פשוט היום האמצעית ששותלת את העצים הודיעה שהיא חולה…"
חבורת מטיילים מקימים מאהל באחד היערות בארץ.
אחד מהמטיילים מנסה להשתמש בשירותי השדה, לדאבונו הוא מגלה שהשירותים מלאים בצואה.
הוא מחליט לסלק את הצואה בעזרת דינמיט.
בזהירות מניח את הדינמיט במרכז גוש הצואה, מדליק את הפתיל ומתרחק מהמקום.
כשהוא תופס מחסה, הוא מבחין, שחברו רץ לעבר השירותים.
הוא מנסה להזהיר אותו אך חברו לא שומע, נכנס לשירותים וכעבור מספר שניות נשמע פיצוץ.
הוא הולך לעבר השירותים ומגלה שחברו מרוח בצואה.
שואל את החבר, "אתה בסדר?"
עונה החבר: "כן… איזה מזל שלא שיחררתי את הנפיחה הזו באוהל…"
אם אנחנו לא משלמים על הדרינק, אנחנו קמצנים.
אם אנחנו ממהרים למיטה, אנחנו רדודים.
אם אנחנו לא ממהרים למיטה, אנחנו הומואים.
אם אנחנו מדברים על כדורגל, אנחנו פרימיטיבים.
אם אנחנו מדברים על אמנות, אנחנו פלצנים.
אם אנחנו מציעים כוס קפה בחוץ, אנחנו חנונים.
אם אנחנו מציעים כוס קפה בבית, אנחנו סוטים.
אם אנחנו מדברים הרבה, אנחנו מייגעים.
אם אנחנו מדברים מעט, אנחנו משעממים.
אם אנחנו לבושים פשוט, אנחנו חסרי טעם.
אם אנחנו לבושים בסטייל, אנחנו מטרוסקסואלים.
אם אנחנו קשורים לאמא, אנחנו אינפנטילים.
אם אנחנו מנותקים מאמא, אנחנו מתוסבכים.
אם אנחנו מדברים על ילדים, אנחנו מלחיצים.
אם אנחנו לא מדברים על ילדים, אנחנו לחוצים.
אם אנחנו מחצינים רגשות, אנחנו רכרוכיים.
אם אנחנו מסתירים רגשות, אנחנו אטומים.
אם אנחנו נוגעים הרבה, אנחנו דביקים.
אם אנחנו נוגעים מעט, אנחנו קרירים.
אם אנחנו יוזמים שיחות, אנחנו קטנוניים.
אם אנחנו לא יוזמים שיחות, אנחנו אדישים.
אם אנחנו נעלבים מדי פעם, אנחנו רגישים מדי.
אם אנחנו לא נעלבים מכלום, אנחנו אטומים.
אם אנחנו נועצים מבטים, אנחנו מביכים.
אם אנחנו לא נועצים מבטים, אנחנו מרוחקים.
אם אנחנו קנאים, אנחנו ערסים.
אם אנחנו לא קנאים, אנחנו אימפוטנטים.
אם אנחנו שונאים את החברות שלכן, אנחנו סנובים.
אם אנחנו אוהבים את החברות שלכן, אנחנו חרמנים.
אם אנחנו שולחים לכם פרחים, אנחנו שמאלציים.
אם אנחנו לא שולחים לכם פרחים, אנחנו לא רומנטיים.
אם אנחנו מתבדחים הרבה, אנחנו לא רציניים.
אם אנחנו מתבדחים מעט, אנחנו יבשים.
אם אנחנו צועקים במריבות, אנחנו ברברים.
אם אנחנו שותקים במריבות, אנחנו מעצבנים.
אם אנחנו אוכלים מעט ובריא, אנחנו לפלפים.
אם אנחנו אוכלים הרבה וטעים, אנחנו בהמות.
אם אנחנו תחרותיים, אנחנו מאצ´ואיסטים.
אם אנחנו לא תחרותיים, אנחנו תבוסתנים.
אם אנחנו מקטרים, אנחנו חלשים.
אם אנחנו לא מקטרים, אנחנו מודחקים.
אם אנחנו רוצים כל הזמן, אנחנו חולי מין.
אם אנחנו לא רוצים כל הזמן, אנחנו כבר לא נמשכים אליכן.
אם אנחנו מטלפנים הרבה, אנחנו תלותיים.
אם אנחנו מטלפנים מעט, אנחנו משחקים משחקי כוח.
אם אנחנו רוצים לבלות בבית, אנחנו כבדים.
אם אנחנו רוצים לבלות בחוץ, אנחנו מתחמקים.
אם היינו בקשר הרבה שנים, אנחנו לא פנויים רגשית.
אם לא היינו בקשר הרבה שנים, אנחנו לא בשלים רגשית.
אם אנחנו עובדים הרבה, אנחנו חולי עבודה.
אם אנחנו עובדים מעט, אנחנו בטלנים.
אם אנחנו אקרובטים במיטה, אנחנו מתאמצים להרשים.
אם אנחנו לא אקרובטים במיטה, אנחנו לא מרשימים.
אם אנחנו שואלים אם גמרתן, אנחנו חסרי ביטחון.
אם אנחנו לא שואלים אם גמרתן, אנחנו חסרי התחשבות.
אם אנחנו אוהבים סרטים טיפשיים, אנחנו טיפשים.
אם אנחנו אוהבים סרטים חכמים, אנחנו חכמולוגים.
אם אנחנו כותבים דברים כאלה, אנחנו מתוסכלים.
בקיצור,
אם אנחנו אנחנו, אין סיכוי שנצא מזה טוב…
איש אחד שהיה מאושפז זמן ממושך חוזר מבית החולים ומספר לחברו: "זוכר שכשהייתי מאושפז הרופא הבטיח לי שתוך שבועיים אהיה על הרגליים?"
עונה החבר: "כן, ומה קרה?"
מספר לו האיש: "הוא באמת צדק, כדי לממן את הטיפול הייתי צריך למכור את המכונית…"
גבר בשנות ה-40 לחייו קנה מכונית ב. מ.וו חדשה ונהג בה במהירות שיא בכביש המהיר.
לפתע הבחין באור הכחול המהבהב מאחוריו.
אין סיכוי בעולם שהם יכולים להשיג ב. מ.וו חדשה, חשב לעצמו והאיץ את המהירות עוד יותר.
פתאום הוא תפס את המשמעות של מעשיו, "מה לעזאזל אני עושה פה", הוא אמר לעצמו ועצר בצד הדרך.
השוטר ניגש אליו, לקח ממנו את הרשיונות מבלי לומר מילה ובחן אותם ואת המכונית.
לאחר מכן אמר לו, "היה לי יום ארוך ומייגע, וזה סוף המשמרת שלי. בנוסף לזה, היום הוא יום שישי, ה-13 לחודש. אין לי חשק להתעסק עוד בעבודת ניירת נוספת, כך שאם תוכל לתת לי תירוץ טוב לנהיגה המהירה שלך, אבל תירוץ כזה שעוד לא שמעתי אף פעם – אני אתן לך לנסוע ללא דו'ח."
הגבר חשב במשך כמה שניות ואז אמר לשוטר, "בשבוע שעבר אשתי עזבה אותי וברחה עם שוטר. חששתי שזה אתה, רודף אחרי ומנסה להחזיר לי אותה…"
"שיהיה לך סוף שבוע נעים", אמר לו השוטר.
ציטוט ההודעה
