שיר שלא קיבל את התשומת לב שהוא היה צריך לקבל
שיר ישן אגב אבל מתאים לתקופה שאני עובר
רק תגובות בונות בבקשה ..



מלל :

תמיד דופקים אותי , אבל אלוהים מה עם כולם ?
" תעשה משו עם המוזיקה " , אני עדיין לא מוכן!
נלחם עדיין רק כידי להמשיך לכתוב שירים
מה שווה כתיבה אם בעצם אני פוגע האנשים
כמו שאומרים , בדרך מוותרים על הרבה דברים
אז מוותר על חברים , מוותר על חיים רגילים
מנסה להשיג הכול אבל קולט שעל הכול וויתרתי
אני לא שלם עם עצמי כי בתלכס אני נשברתי
"מפלס לעצמי דרך" יותר נכון בונה לי קבר
מחטא את הפצעים , אבל תמיד יישאר בי שבר
מתחרפן על ביט , במקום להשלים שעות שינה
במקום להיות עם אחרת אני דופק ת'עצמי איתה
אבל בתכלס אני מסתכל על חצי הכוס הריקה
הולך עם הראש בקיר מחפש בעיגול את הפינה
סוטה מהמסלול , כי מישו עמד לי בדרך
רק כשעיבדתי את עצמי הבנתי שיש "לעצמי" ערך
...........
בבוקר מחכה לערב , בערב מחכה לבוקר
אני צמה לאהבה , כמו שמהמר צמה לפוקר
נועל הכול בלוקר , ואז בולע את המפתח
בלעתי הרבה מפתחות שאת הדלתות אני שוכח
את ה"כלבים" איתי לוקח הצייד עכשיו מתחיל
זה לא "כלבים" זה חברים באמת שאני לא רגיל
לשמור על הגב , מאנשים שהם הכי קרובים
לשייף את הסכין שלי ולהתחבא מאחורי שיחים
להיות כמו דג לשכוח הכול אחרי 3 שניות
לשמור על השתיקה ולעשות הכול כידי לחיות
כידי לכתוב שורות , אני מסתגר לי בחדר
שומר על השפיות , כמו כלב ששומר על העדר
בסדר , לוקח את הסודות שלי איתי לקבר
לא מצליח לשון בלילה אז אני נרדם בעשר
בשביל להעביר ת'מסר ראשים אני עורף
כשאומרים "תסמוך עלי" ציפורניים אני שולף
נשמות אני קוטף , זה נהיה כמו גוש קטיף
משתנה מקצה לקצה , כמו שמן שהופך לשחיף
אז מה עדיף ? להיות אחד שכל היום מטיף
או להיות "שנטי "ולקחת ת'חיים שלי בחפיף
זה נהיה כ"כ דביק לא מצליח לדלל את הדבק
זה לוחץ עלי כל כך הרבה שזה השאיר לי נמק
נעים מאוד תכיר " רומן " ילד כל כך מסובך
יצאתי לאור עכשיו כמו חתול שיצא מפח