עוד נשמה עולה למעלה
עוד ילד שבוכה על אמא אבא
עוד עצב עוד כאב עוד בית שנשרף
עוד עץ שאיבד עלים לאש
עוד עצב וכאב ששמחה כובש
עוד לילה של קור מפנים וחום מבחוץ.
מדליק חדשות רואה תסיפור המתרחש על האש
כובש תלב רמת העצב.הדמעות יורדות תקוות לנס.
כוכבים מאירים בזמן הפינוי מראים את השביל לבחוץ
מלאכים מראים למתים דרך לגן עדן.ואומרים לי לא להיות לחוץ.
כל זה נחוץ?? אני שואל את האל השומר עלינו איפה חטאנו
60 שנה למולדת אם 60 שנה של חטאים! עם ישראל למה למדנו.
איך מגיעים למצב של שתי ילדים מביאים ל50 הרוגים
ימים של פחדים,כבאים שהולכים,ערים שלמים בוכים.
מאיפה מאיפה ניקח עוד כוח ואיפה החבאנו תמוח?
לאן צריך עוד לברוח.בשביל שישמעו את מה שיש לנו לצרוח.
רוצים לנוח בבית על הכורסא ולא לשמוע על שריפה
מכרמל חס וחלילה בבקשה שזה לא יגיע לחיפה.
יש לי משפחה יש לי אהבה יש לי עצב בגלל האחרים
הטובים שנופלים האוטבוס שנשרף אם כל האנשים.
כל הימים של האש כל העצים שאיבדו עלים
כל העם על הרגלים בשביל שעוד אמא לא תיפול על הברכים.
פתחו עיינים אין לנו זמן לבוא לצעוק על האשם!!
ה' תעזור לנו בבקשה תוריד מבול איפה הגשם!?





ציטוט ההודעה
