ליריקה :
2007 כאן הכול מתחיל בעצם
לא הייתי רעב לראפ אז זרקתי את העצם
רק אחרי שנה של שמיעה מרגיעה כמו שט
לא ידעתי ש"עכשיו אני מקליט" הם אפרקאט
ואז גיליתי את עצמי מתוך כתיבה של רגש
מהרחוב לחלום הכי גדול לזרוק ת'קרש
רק אז העט נהיה מלפת לשחרר תובנות
לתפוס ת'סיוטים ולסחוט מהם תשובות
ועוד קצת ליפני 2009 הבטחתי לעצמי
לפצות על הפצעים אני הילך להיות קרבי
למרות שיש לי תחושה שהפרופיל זיין אותי
ורק עכשיו אני מבין כמה קשה להיות רוסי
מהפלטינה במרפק , עד לפלטינה במרתף
הבעיה שרק התקפתי ולא חשבתי על הDEF
בכוס הוודקה משתקף , הכאב הכי נפוץ
להאמין שאני חזק אבל ליפול עמוק לבוץ
כמה זה כשקשה ליצור כשהחברים שוללים
את העובדה שאתה ילד רגיש עמוק בפנים
התחלפה לה עוד שנה , אני מרגיש מבוזבז
כשהפייק פורצים קדימה הכישרון שלי מופרז
יושב בחדר נושם את העשן שנושם אותי
מבין שלא רק אני מחפש להיות משמעותי
יש עוד אלף תירוצים , אבל פתרון יש רק אחד
מה תיתן לי הפסגה הרי אני גם שם אהיה לבד



ציטוט ההודעה





