מוקף חומות של סבל,חיים הפכו לסצנת רצח
והרוצח כבר מוכן הוא מחכה לי שם בפתח
שטח החיים שלי מוקף בסורגים ליריקאלים
וזה חוסם אותי תמיד אפילו שלא באלי
כלום לא ניראה טוב, הכל אצלי ריק
שאתה מחובר לעצב פתאום קשה להתנתק
אתה דוחק,אבל בסוף גם ככה יגיע הרגע
מת לחיות את החיים בלי להרגיש שום פגע
אני צועד אל המחר,אבל האתמול סגר לי תשער
מרוב רגעים עצובים,שחכתי כבר להיות מאושר
אז הייתי חייב לפרוק,לכתוב מכתב למחברת
ועכשיו אני מבין שאין כבר דרך אחרת



ציטוט ההודעה


