טוב אז ככה אני אתחיל מהתחלה, גדלתי בלוד עד כיתה ד' היו לי חברים(חנונים?) והייתי ילד די שקט, בכיתה ה' חיברו לנו את הכיתה עם ילדים מופרעים נגיד, היה לי ממש כיף קצת שינוי ואקשן, אהה, חשוב לציין אבא שלי החליק והאופנוע ונתקע במשאבית שהייתי בכיתה ג' ועד כיתה ד' היה בבית חולים(כיסא גלגלים , קביים, עכשיו זה רק צליעה ברגל) , טוב אז התחברתי עם כל מיני ילדים, בכיתה ה' נהייתה לי חברה נפרדנו כשהיא עברה דירה, לפני הפרידה היא רשמה לי מכתב מרגש,
סוף כיתה ה', עישנתי כמה סיגריות עם החברים גיליתי שזה רעל והפסקתי.
כיתה ו', האקסית שלי באור יהודה(באה לבקר חברות שלה הרבה),
עושה טיולים עם אבא שלי כל שבוע בפרדס עם החברים הטובים שלי(הייתי מאוד מקובל בלוד), טיולי ג'יפים, רגליים, אפניים.
כיתה ה' ו' נהיית לד שכמעט לא לומד , רב מכות, עושה בעיות, גונב, מעשן ולקראת סוף שנה ו' הפסקתי...
סוף שנה ו', מודעים לי שאני עובר דירה, אכזבה, מאוד קשה לעזוב את החברים.
יום לראשון לחופש הגדול, אנחנו בבית החדש בגדרה, ברוב הופש הגדול נפגשתי עם חברים מלוד, חולון, בית אריה.
פגשתי איזה ילד נחמד מגדרה בבריכה, יצאתי איתו עם חברים וידידות שלו למרכז ישבנו שתינו קולה היה נחמד, חודש ניתקתי ממנו קשר...
יום ראשון ללימודים, לא מוצא את עצמי אכזבה גדולה קשה..
אחרי חודש מצאתי כבר חברים שבסוף התגלו כמניאקים...
ההורים שלי התגרשו, כואב כואב כואב....
אבא שלי שכר דירה לידנו בגדרה ובא לבקר כל יוםפ אבל עדיין עצוב.
אני לא לומד לא מכין ש"ב, יושב בכיתה כמו מת....
יש לי חברים ואני לא מרוצה מהם, אני לא יוצא מהבית..
קשה לי.
לפני כמה ימים איזה ילדה התחילה איתי(כוסית אעש), דיברתי איתה קצת(זה היה ליד חברות שלה ו"חברים שלי",) ובסוף השיחה יצאתי מושפל,ביררתי עליה כמה פרטים ואין לי בעיה לגשת אליה ולהגיד לה נדלקתי עלייך, אני תמיד בגישה של "אין לי מה להפיסד אני פשוט לא בנוי לקשר עם מישהו שאני לא מכיר, אני צריך מישהו שאני צריך להתפרק איתו, חבר אמיתי או חברה..
החברים שלי מלוד מעשנים עוד, אני מת עליהם אבל אני רוצה מישהו קרוב שיהיה איתי בקשר יום-יומי.
אז לסיכום:
*אבא שלי עשה תאונה. ג'
*חברה שלי נפרדה ממני, ו'
*עברתי דירה, ו'-ז'
*ההורים שלי התגרשו, ז'
*כולם בחטיבה חושבים שאני עבריין, ז'
*יצאתי מושפל, ז'....
איך אני מתקדם מהנקודה הזאת..



ציטוט ההודעה




