אתם מכירים את הסרטים ההם שלא מתרחש בהם הרבה, המון שקט, המצלמה רוב הזמן קפואה והאווירה אפרורית ומעיקה. "שם תואר, משטרה" הוא בדיוק מסוג הסרטים האלה. הוא מינמליסטי מבחינה ויז'ואלית, אפילו הדיאלוגים עצמם מצומצמים למינימום, אין יותר ממה שצריך. כשמגיעים לסרט מהסוג הזה צריך לקחת את כול מה שהקולנוע ההוליוודי מאכיל אותנו ולשכוח לשעתיים תמימות כדי שהחוויה הקולנועית מ"שם תואר, משטרה" תהיה שלמה וכדאית.
לכול מי שחושב שמדובר בסרט פעולה או מתח בגלל שיש את המילה "משטרה" בשם הסרט הוא טועה לחלוטין. מדובר בדרמה סאטירית מבריקה שחוקרת את משמעות המילה "מצפון". לא סתם הסרט זכה בפרס חבר השופטים - בתחרות "מבט מסוים", פסטיבל קאן 2009. מדובר ביצירה קולנועית מבריקה שנעה בין קולנוע ריאליסטי למחזה אבסורד, התנגשות בין המציאות האפרורית ברומניה לחוסר היגיון שהחוק והמשטרה פועלים במסגרתו.





ספוילר: 
