ואווו תקשיבו,
אני הרגע חזרתי מאיפה שאני מתנדב מטעם בצפר.
בעיקרון עד עכשיו התנדבתי בצהרות לכיתות א'\ב'.
לפני כמה ימים חבר שלי אמר לי שאני חייב לעבור להתנדבות שלו.
הוא מתנדב ב"בית לבצלר:, זה מקום לאנשים "מפגרים" אפשר לומר, בעלי תסמונת דאון, חוטפים התמוטטות עצבים יום יום.
פשוט אנשים שלא מתאימים לנורמל של החיים.
היה שם פעם אחד מיקרה של אלימות, בתכלס האנשים האלה מתנהגים ומדברים כמו ילדים בני 6, בקיצור המיקרה אלימות היחידי שהיה שם קרה לפני 10 שנים בערך.
אז וואלה אמרתי לחבר שלי מתאים למה לא..
היום הלכתי ב4 פעם ראשונה.
בהתחלה שבאתי וואלה פחדתי, כל אחד שם מוזר, מדבר מוזר, בא אליך, ניגש אלי, מדבר איתך, עושה תנועות מוזרות שפשוט אי אפשר להסביר, כל אחד שם פשוט ניגש אליך, הם כל כך חברותיים אתה מרגיש כמו בעולם אחר לגמרי, לא קשור לחיים שלך ביום יום.
בקיצור חבר שלי שם כבר מטפל בקבוצה של אנשים, עכישו שאני אומר "מטפל" זה לא להחליף להם חיתולים וכל השטויות האלה.
זה אומר פשוט לעשות להם כיף.
מי שמכיר את הסיפור "כספיון", סיפור של ילדים בכיתה א'.
היום קראתי שם לאיזה קששיה אחת שלוקת כל יום מספר פעמים ביום בהתמוטטות עצבים.
עכשיו תבינו זה מטורף, התמוטטות עצבים זה פשוט משהו של אעולה על הדעת.
אני לא רוצה להמשיך לחפור לכם, כי היו שם כל כך הרבה דברים.
בעיקרון שאתה בא לשם אתה מרגיש שאתה ממש תורם, נותן מעצמך לחברה.
אתה פשוט מרגיש טוב עם זה על הלב.
אני ממליץ פה לכולם, אם יש לכם התנדבות מטעם בצפר, לכו לדבירם מהסוג הזה, אלה חוויות שחווים פעם בחיים.



ציטוט ההודעה
כל הכבוד.

ספוילר: 












