האבחנה שלי לגבי למידה למבחנים-פתרון קל בשבילכם התלמידים.
טוב אז ככה,תמיד שמתי לב שיש תלמידים שבמקצועות כמו מתמטיקה,אנגלית,מחשבים ועוד מקצועות מעשיים הם מצטיינים אבל במקצועות כמו :" תנך,הסטוריה אזרחות ספרות וכו'.." הם לומדים יום וליל ועדיין באים למבחן ולא זוכרים\יודעים כלום.
אני אתן לכם הסבר לתופעה.
כשאתם לומדים אתם לא באמת לומדים,מה זאת אומרת?
אתם אכן קוראים את החומר אבל לא מתרכזים בו,הטקסט למול עיניכם ואתם קוראים בו אבל בו-זמנית אתם חושבים :" וואי איך אני אזכור את כל החומר הזה?איך אני אכתוב את כל זה במבחן.. ועוד שאלות שעולות בסגנון הזה.."
בגלל זה אתם לא מצליחים כי אתם לא באמת מבינים את מה שאתם קוראים אלא עסוקים בדאגות.
אני אתן לכם דוגמה,אם למשל הייתם רואים סרט וכעבור יום או יומיים הייתם נבחנים עליו(מבלי ידיעתכם שאתם עתידים להיבחן) והמשימה היתה :ספר את הסרט במילים שלך"
אתם מסכימים איתי שזה לא אמור להוות בעיה בשבילכם?אתם פשוט תכתוב ותכתבו ותכתבו ותמלאו דפים על גבי דפים,בואו אני אגלה לכם סוד:" זה ממש לא שונה מהסטוריה אזרחות וכד' "
ההצעה שלי הולכת להיות פשוטה בשבילכם.
כשאתם קוראים את החומר,הסירו דאגה מלבכם,אל תחשבו על שום דבר חוץ ממה שקשור לחומר,את החומר תקראו ותהפכו לסיפור בראש וככה זה יזרום,אתם צריכים לשנות פאזה בצורת הלמידה שלכם,ללא לחץ ,לא לחשוב על מה יהיה אלא להיות מרוכזים נטו בחומרי הלימוד ולדעת שאתם צריכים לספר את כל מה שקראתם.
תאמינו לי שזה יעזור לכם,תנסו את זה אין לכם מה להפסיד,הרי מבחנים יש הרבה ואם השיטה שלי לא טובה(לא רואה אופציה כזאת בכלל) אז הציון שלכם לא יהיה כזה גבוה אבל בטוח יותר גובה מצורת למידה אחרת שתצטרכו לדאוג למה יהיה במבחן וכמה חומר זה.
מקרה הכי גרוע לא תאהבו (שוב,אני לא רואה אופציה כזאת בכלל) תמיד תוכלו לחזור לשיטה "הדאגתית " שלכם ולהמשיך להיכשל.
בחירה שלכם.
מה אתם חושבים?
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Mr. Ingidao
