אתגר לשבוע הקרוב לכל מי שאלוף בפתיחות אבל לא סוגר

[avirankatz]

שלום פועאים יקרים,
כרגע מטרידה את מנוחתי בעיה שיש לי ולהרבה פיקאפרים שאני מכיר. אנחנו יכולים לבוא ולפתוח בכיף, לאתגר את הבחורה, לפלרטט, אבל לא סוגרים. למה זה קורה? לא מזמן קראתי משהו שאני מתחיל להאמין לו יותר ויותר: אנחנו לא רוצים שהזיכרון האחרון מהאינטרקציה עם הבחורה יהיה רע, בייחוד המתדקמים שביננו, שכבר השקיעו הרבה זמן ומאמץ בתחום.

לי אישית נמאס מזה, אז החלטתי לקחת על עצמי אתגר (סוג של ניסוי). כל מי שמרגיש שמה שתיארתי למעלה רלוונטי אליו מוזמן לקחת באתגר שלי חלק.
בשבוע הקרוב אני הולך לנצל כמעט כל יום:
7 ימים - 6 הובלות לסגירה.

אותה הובלה לסגירה חייבת להיות משהו שנראה בלתי אפשרי, שמפחדים ממנו. אם אני יכול לסגור מספר בכיף ובלי לחץ, אז אני לא אסתפק במספר - אני אנסה לדחוף יותר רחוק. אם אני לא מפחד לסגור נשיקה, אז אני אנסה גם לדחוף יותר רחוק מזה. הרעיון זה לדחוף הכי רחוק שאפשר.

התקווה היא שאחרי השבוע הזה אנחנו תמיד נדחוף את האינטרקציות שלנו לסגירה. אני אישית רוצה לפתוח במטרה לסגור, לא לפתוח במטרה ליצור זיכרון נחמד.

בהצלחה לכולנו!

נ.ב. שכחתי להבהיר קודם שהעניין הוא לא אם סגרנו או לא. זה בכלל לא משנה אם הצלחנו או אם קיבלנו דחייה - העיקר שעשינו את ה100% שלנו ודחפנו לזה.

[mir123]

פוסט חשוב מאוד. צריך להבין שאנחנו באים במטרה לסגור- לא לזיין את המוח שעות.
Sinn תמיד אומר ש"האויב הוא לא הדחייה. האויב זה הסט של 30 דקות לשום-מקום". וזה הרי מוכר וידוע.. שהרבה פיקאפרים פשוט נתקעים המון המון זמן בסט ובתכלס? לא מתקדמים לשוםמקום.

לכן לדעתי השיטה הכי טובה היא לשים לעצמך נקודת זמן מסויימת, נגיד 20 דקות בתוך הסט, שבה אתה תנסה ללכת לKC.
ומשפט אחרון: You miss 100% of the shots you dont take. SO TAKE THE FUCKING SHOT!

[avirankatz]

אני לא יכול שלא להסכים פה עם שון..
אז אני מבין שאתה לוקח חלק באתגר?

[Jmpua]

אני חושב שזה לא רצון לזיכרון אחרון טוב, אלא יותר אגו... ככה לפחות זה לגביי. מפחדים שהאגו יפגע. אבל אני חושב שלמי שיש מספיק ביטחון עצמי לא אמור לפחד שהאגו שלו יפגע או שהוא יקבל דחייה, כי אדם בעל ביטחון עצמי אמור לדעת(לא לחשוב) שהוא יסגור.

[Julian201]

לקחתי ! למה לא

זה הכל בראש ..
מתי כבר נפנים שאין לנו מה להפסיד !

[Dins8]

זאת השאיפה שצריכה להיות לכל אחד.
לפתוח במטרה לסגור.
או במילים אחרות - להכנס לסט כשאתה יודע שאתה לא יוצא ממנו עד שלא עשית את המקסימום , ולעשות את המקסימום אומר לצאת מאזור הנוחות , לאזור אומץ ולדעת שניסית.

יאללה , לקחתי ובהצלחה לכולם

עדכונים בקרוב

[TheNuts]

אדם ליונס ביום הראשון של הבוטקאמפ שלו לא נותן לחניכים לצאת מסט בלי לסגור אותו (כמובן ברמת ההגיוני, לא צריך להטריד מינית בחורות בשביל מס' טלפון) רק בשביל להכניס אותם לראש שלא לצאת מסט .

[snopkin]

שום זיכרון רע ושום נעליים ,זה נטו פחד שהסגירה לא תצליח.

תעבוד על הפחד הזה,אפילו עם הכלים הכי פשוטים שיש,ותצליח.

דוגמא מאוד טובה היא פשוט לעצום עיניים לפני שניגשים לאותה בחורה,ולדמיין את עצמך ניגש אליך,ובדיוק באותו רגע הבחורה נורא מתלהבת ממך,ישר מתחילה לגעת בך ולהימשך אליך,אתה ממשיך איתה ותוך כמה דקות אתם כבר מתנשקים ,אחר כך פותחים עיניים וניגשים אל הבחורה.
הפלא ופלא,אתם הרבה יותר רגועים ויותר מאמינים בעצמכם שתצליחו לפתוח ,ולסגור !

[Rooney10]

זו כרגע הבעיה העיקרית שאני מתמודד איתה. אני כבר כמה חודשים בתחום, השתפרתי המון ועם זה באים המון סטים מוצלחים עם בנות, בנות שכבר הכירו אותי שמו לב לשינוי אצלי ורוצות אותי יותר מתמיד(למערי הבנות הללו לא שוות). אבל למרות הכל, לא סגרתי שום דבר מעבר לפייסבוק או מספר טלפון. גם בפעמים שהתנאים היו אידאליים לעשות מעבר לכך. הניסיון שלי עם בנות, מעבר לשלבים הראשוניים של הפיתוי(פתיחה, יצירת עניין וכו'), הוא כמעט אפסי. ובגלל זה מגיע הפחד שלי מלקדם עניינים ולסגור דברים חד משמעית. בסילבסטר למשל הייתה לי הזדמנות מצויינת אבל לא ניצלתי אותה. עכשיו אני אתמקד בלסגור, לסגור ולסגור.

וכמו שסנופקין אמר, זה לא זיכרון נחמד ולא כלום, זה פשוט פחד מחוסר הצלחה. אתה מעדיף לפרוש בשיא מהאינטראקציה, כשהכל הלך לך טוב, כי אתה פשוט פוחד שאח"כ תיכשל.