יש שו(פ)טים בישראל
אין חושך מפחיד יותר מחושך בבית משפט. איפה שהצדק והאור חייבים להימצא, לפעמים נופל החשמל.
השופט ישעיהו טישלר קבע אתמול (05/10/2010) שבני אדם מאותו מין שמנהלים מערכת יחסים לא יכולים להיחשב כבני זוג, וכך כתב בפסק דינו: "דעתי היא שפרשנות לגיטימית של הביטוי 'איש ואישה' מאפשרת רק מסקנה אחת – זכר ונקבה. ניסיון החיים מורה אותנו שמפתח שאינו מתאים למנעול, יותיר אותנו עם מפתח לחוד ומנעול לחוד".
הבנתם? בעולמו של השופט ישעיהו אתן הנשים מנעולים, ואנחנו הגברים מפתחות.
אסור להקל ראש בהתבטאות הזאת. אסור מהסיבה הפשוטה שהדברים הנוראיים האלה לא יצאו מפיו של עוד אזרח שמתראיין ברחוב ומפגין בורות, לא ממוחו של ידוען שמחפש פרסום, לא מתוך טור של עיתונאי שמתפרנס מדעותיו השנויות במחלוקת ולא מעוד סתם פרובוקאטור. כתב אותם שופט בישראל.
לפניכם הסיפור בקצרה שבעקבותיו נוסחו הדברים, סיפור שסביר להניח שלא היה זוכה לפרסום אילו השופט טישלר היה נמנע מלהביע את דעותיו ההומופוביות בפסק הדין:
מרצה במוסד אקדמי בדרום הארץ ניהל במשך יותר משני עשורים מערכת יחסים עם מרצה אחר. לפני כשלוש שנים נפטר אחד המרצים ובצוואתו הוריש את כל רכושו לאחותו. בן הזוג של המנוח עתר לבית המשפט וטען שהעובדה שהיה בן זוגו של הנפטר יותר משני עשורים מזכה אותו בחצי מהירושה לפחות. השופט טישלר דחה את התביעה.
הדחייה והניסוח שבו בחר השופט אמורים להדאיג כל אזרח שחשוב לו לשמור על ישראל דמוקרטית וחופשייה. נכון, זהו סיפור שבמרכזו שני אנשים פרטיים, אך צילה הכבד של הפרשה מעיב על כולנו כחברה השואפת להיות חברה מוסרית ומתוקנת.
(מתוך הבלוג של yossid85 "ועל כל ישראל")
