גמרא במסכת ברכות (מאאמר רב פפא, הלכתא (להלכה), דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה, אינם טעונים ברכה, לא לפניהם ולא אחריהם. כלומר, כל מאכל שבא בתוך סעודה (עם פת לחם), כגון בשר ודגים וכיוצא בזה, אין מברכים עליו בשעת הסעודה את הברכה הראויה לו, משום שכל המאכלים שבסעודה נפטרים כבר בברכת המוציא לחם מן הארץ.
והוא הדין שאין מברכים על משקה ששותה באמצע הסעודה, כי גם הוא נפטר בברכת המוציא שעל הלחם.
ובטעם הדבר שכל המאכלים נפטרים בברכת המוציא, במחשבה ראשונה היה נראה, שהוא מדין עיקר וטפל, שביארנו כבר שכל שיש לפני אדם מאכל המורכב משני מאכלים, מברך על העיקר ופוטר את הטפל, ולדוגמא, תבשיל של אורז עם עדשים, ברכתו בורא מיני מזונות, מפני שהאורז הוא העיקר והעדשים טפלים לו, וכן על זה הדרך. ולכן היה נראה, שכמו כן בנדונינו, כיון שהפת יש לה חשיבות מיוחדת, הרי היא נחשבת כעיקר הסעודה, ולכן בברכת הפת פוטר את כל שאר המאכלים שיבואו בסעודה.
ובגמרא, שאלו לבן זומא על דברים הללו (הם המאכלים הבאים בתוך הסעודה), מפני מה אינם טעונים ברכה?, אמר להם, הואיל והפת פוטרתן. וכתב הריטב"א, פירוש, ולא מדין טפילה הוא (כלומר, לא מטעם עיקר וטפל הפת פוטרת את שאר המאכלים) שאין המאכל נחשב טפל, אלא כשנאכל עם העיקר, כדברים שמלפתים בהם את הפת (כמו הסלטים שאנו עושים, שאוכלים אותם ממש עם הפת),אבל מאכלים שאין מלפתים בהם את הפת, אינם נחשבים טפלים לפת. אלא טעם הדבר שאין מברכים על המאכלים הבאים בתוך הסעודה הוא מפני שהפת היא "עיקר הסעודה" לכל אדם כנגד כל דבר שיבא אחריו. ומבואר בדבריו, שטעם הדבר שאין אנו מברכים על המאכלים הבאים בתוך הסעודה, הוא מדין מיוחד של "עיקר הסעודה", שאינו נוגע לדין עיקר וטפל שבכל המאכלים. שהרי מדין עיקר וטפל הכללי, לא היינו פוטרים מברכה, אלא את מה שאנו אוכלים עם הפת ממש, כגון ממרחים וכיוצא בזה, אבל שאר מאכלים שאוכלם בסעודה לבדם, כמו בשר ודגים, לא היה לנו לפטרם מברכה, אלא מטעם מחודש זה, של "עיקר הסעודה", שהפת פוטרת את כל מה שיבא בסעודה זו מפני רוב חשיבותה. ולכן, אף אם אוכלים את המאכלים בפני עצמם, בלי לחם, אין מברכין עליהם כלל.
ולסיכום, מאכלים הבאים בתוך סעודה שאוכל בה פת לחם, והם באים מחמת הסעודה, כלומר שבאים למזון ולשובע, כגון בשר ודגים, אין מברכים עליהם, מכיון שנפטרו כבר בברכת הפת, וטעם הדבר, מפני שהפת היא עיקר הסעודה, ולכן היא פוטרת את כל מה שיבא אחר כך בסעודה. ולכן, גם אם אוכל את שאר המאכלים לבדם, בלי לחם, אינו מברך עליהם, שהרי נפטרו כבר בברכת הפת.
קרדיט לאתר- הלכה יומית.



אמר רב פפא, הלכתא (להלכה), דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה, אינם טעונים ברכה, לא לפניהם ולא אחריהם. כלומר, כל מאכל שבא בתוך סעודה (עם פת לחם), כגון בשר ודגים וכיוצא בזה, אין מברכים עליו בשעת הסעודה את הברכה הראויה לו, משום שכל המאכלים שבסעודה נפטרים כבר בברכת המוציא לחם מן הארץ.
ציטוט ההודעה