קיימות 2 גישות נבדלות בהביטנו על האלימות שניתן לסכמן ב -2 פתגמים ידועים:
1. האלימות היא הסמכות הגבוהה ביותר ממנה נובעות שאר הסמכויות.
2. האלימות היא מפלטו של חסר היכולת.
2 המשפטים הללו בעצם שמים את האלימות (בקרב בני האדם), הכוחניות הפיסית או המילולית,
ב-2 צידי הסקאלה. המשפט הראשון רואה באלימות יתרון, דבר שיש לנצל(אם אפשר), שבעליו
נהנים מיתרון מכיוון שתמיד יוכלו לנצל סמכות זו. לעומתו המשפט השני הופך את האלימות
ליכולת שאין למחזיקה שום יתרון אלא להיפך, השימוש בה יעיד על אימפוטנטיות בשאר היכולות
כדי לפתור את אותה הבעיה.
מה דעתכם ?
דיון פורה.



.
ציטוט ההודעה










