
נכתב במקור על ידי
משתמש אנונימי
אני ירשום את זה רק כדי שאני יוכל לזכור.
בתאריך הזה, ובשעה הזאת - בחיים לא הרגשתי שהגעתי לנקודת שפל כזאת.
23.1.2011
1:20 לפנות בוקר.
אם אי פעם רציתי לדעת כמה באמת אני מתמודד עם המצב שלי, עם ההרגשה שלי כלפי עצמי - אני בטוח שהיום זה היה היום.
בחיים לא הרגשתי כל כך גרוע! וזה לא היה עצב כלפייה.. אלא כי אם הבנה אמיתית שמהלך שעשיתי כמו גבר, אני משלם עלייה כילד מפוחד.
ידעתי שיש לי תסביך עם עצמי, עם הגוף שלי, ועם האופי השלילי..
לא ידעתי שהמצב גרוע עד כדי כך..
אני רושם את זה רק כדי לזכור, שנקודת השפל הכי גדולה בחיים שלי - היא הנקודה שסוף סוף ראיתי את המצב האמיתי שלי בחיים.
סוף כתיבה 1:25 לפנות בוקר, 23.1.2011 - וכאן אני חושב שמתחיל איזה משהו חדש.. בין אם זה מוזר, או לא מובן. משהו חייב להעשות - ואני חייב לפרוק כדי לזכור את השפל בחיי.