אסור לי לאהוב אותו|19

[משתמש אנונימי]

מזמן לא גלשתי פה בפורום ועכשיו יש לי סיבה כנראה. אני נמצאת בדילמה מאוד קשה עם עצמי אפילו אין לי מילים לתאר את מה שאני מרגישה עכשיו קשה לי לדבר על זה... אני מקווה שתבינו אותי.

בערך לפני שנה אפילו קצת יותר בתחילת י"ב הידידים שלי נסעו ליום פתוח בטכניון ואני הצטרפתי אליהם ללא סיבה, ידעתי שאין לי מטרה ללמוד שם, אבל בכול זאת נסעתי עם החבר'ה. היו שם סטודנטים שהסבירו על המגמה, ידיעונים וכו'. באחד ההרצאות של אווירונאוטיקה היה סטודנט שהסביר על המגמה. אחרי ההרצאה ניגשנו אני והידידים שלי אליו סתם כי היה להם מה לשאול בנוסף. הוא התחיל להסביר שהוא עושה עתודה מטעם הצבא... גם אני התעניינתי בשביל להיות חלק מהשיחה וככה הגענו לשיחה יותר עמוקה. הוא התעניין מאיפה אנחנו ומה השאיפות שלנו לעתיד. התברר לי שהוא גר ליד העיר שלי והתחלנו לדבר... בסופו של דבר הוא היה חייב לעזוב והוא השאיר לי את דואר האלקטרוני שלו למקרה שהיה לי או לידידים שלי עוד שאלות. בהתחלה לא הוספתי אותו, כי לא באמת היו לי שאלות ואחרי שבועיים החלטתי סתם להוסיף אותי לאנשי הקשר שלי. מכאן התחיל הסיפור...

מדי פעם כשהיה לו זמן מלימודים דיברנו בהתחלה סתם ואח"כ אפילו התלוננתי לו שיש לי בעיות במתמטיקה ואני שוקלת לרדת ל- 3 יחידות מתמטיקה כי אני נכשלת ב- 4. הוא שכנע אותי לא לרדת ולהתחיל להשקיע יותר ואפילו נתן לי טיפים ואמר שאם יהיו לי שאלות הוא מוכן להסביר לי. ככה גם היה. הוא היה ממש נחמד וחמוד ולמרות לחץ המבחנים של הסמסטר היה לו זמן לעזור לי וזה ממש עזר לי. לאחר חודשיים של דיבור שנינו מצאנו תירוץ טוב בשביל להיפגש. היה לי מבחן שליש מסכם במתמטיקה והרגשתי שאני לא מוכנה בכלל והוא אמר שאם אני רוצה הוא מוכן להיפגש פנים אל פנים ולהסביר לי העיקר שאני לא אוותר על 4 יחידות. נפגשנו בספריה העירונית בעיר שאני מתגוררת בה ובמהלך שעתיים הוא הסביר לי ולבסוף הוא הזמין אותי לאכול אוכל סיני בקניון, לא יכולתי לסרב. דיברנו, דיברנו, דיברנו והתברר לי שיש לו חברה (הוא בן 24 היום) שזה קצת איכזב אותי בכול אופן התחלפנו בטלפונים באותו המבחן קיבלתי 81 בזכותו. חצי שנה היינו נפגשים כשהיה לנו זמן, יוצאים לפאבים ולמקומות בילוי אחרים הוא אפילו הזמין אותי להצטרף לחגיגת ראש השנה האזרחית ב- 31 בדצמבר עם החברים שלו והחברה שלו. נורא נהנתי שיצאנו איתו יש לו חברים נחמדים ובעצם גם לא רציתי יותר מדי לחפור לו ולצאת איתו כי הייתה לו חברה והרגשתי שאני אוהבת אותו יותר בגלל האופי החמוד שלו, הוא היה איכפתי, מצחיק, חמוד וגם נראה טוב (שזה לא ממש עניין אותי אז...). לקראת סוף אפריל הוא נרפרד מהחברה שלו ביוזמתו והוא הציעה לי חברות הסכמתי כמובן. הייתה לנו מערכת יחסים נפלאה! ועברנו ליחסים יותר רציניים עם הזמן, אני מניחה שאין צורך לפרט למה הכוונה.

לפני חודש וחצי בערך +- החלטתי להיפרד ממנו ביוזמתי האישית, לא בגללו שלא תבינו אותי לא נכון אני עדיין אוהבת אותו כול כך שאפילו שום מילה לא תסביר את מה שאני מרגישה כלפיו. הוא מנסה לדעת למה החלטתי לחתוך קשר, הוא מתקשר מתעניין ומתקשה להבין כי לא אמרתי לו כלום! הבעיה שלא מזמן הוא הזמין אותי ליום הולדת של אחותו הקטנה ושםש התברר לי הכול! הייתי שבורה בתוך עצמי וכול מה שרציתי זה למות... בשיחה משפחתית סתם הגענו לשיחה על הקרובים שלו התברר לי שהוא בן של בת דודה של אבא שלי. אני לא ידעתי על זה בכלל, כי ההורים שלי התגרשו כשעוד לא נולדתי ואז עברנו לעיר אחרת וניתקנו קשרים עם אבא שלי ומשפחתו שלא שמרה איתנו על קשר... ובגיל 12 עליתי לארץ וזהו התברר לי שהוא עלה לפה בגיל 14 וקצת... אני לא יודעת מה לעשות אנחנו קרובי משפחה ואם לא השיחה ההיא בכלל לא הייתי יודעת שאנחנו קרובים רחוקים אבל אנחנו מאותה המשפחה! חשבתי שטעיתי וסתם חקרתי והוא יודע איך קוראים לאבא שלי וכו'. אני לא יודעת מה לעשות, איך להסביר לו את זה אני שבורה בתוך עצמי אני לא יכולה לאהוב אותו בגלל זה, אבל אני עדיין אוהבת אני רוצה שנהיה ביחד אבל אי אפשר... אני בדיכאון כבר חודש ולא מתחשק לי לעשות כלום אני מנסה להתרחק ממנו לצערי ולהימנע מהשיחה שלנו איתו, אבל זה יותר חזק ממני הוא מוצא דרכים לקרב אותי אליו, הוא מתקשר אליי, שולח SMSים ואני עונה ולא מזמן ראיתי אותו בתחנת אוטובוסים והוא כמעט לא נתן לי ללכת עד שאני לא מסבירה והוא אמר לי שהוא לא מבין כלום והוא לא רוצה שהכול יסתיים ושהוא אוהב אותי. מה אני עושה? אני רוצה למות... אני אוהבת אותו יותר מכול דבר אחר אני מרגישה כאילו אני לא אדם בלי הנכוחות שלו, אני מתגעגעת אליו אבל אסור לי...לא סיפרתי לאף אחד...

[califronia358]

וואו זה באמת סיפור רציני..

דבר ראשון ניראלי שזה כן אפשרי שתהיו ביחד כי אתם אומנם מאותה משפחה אבל הקשר יחסית רחוק..
ודבר שני , את חייבת להגיד לו את הסיבה שנפרדתם אני בטוח שהוא משתגע בגלל זה..

[XsonicX]

לא כדאי לבנות קשרים עם קרובי משפחה.. הכוונה לקשרים רומנטיים.
אבל דעי לך שלא חסר זוגות נשואים שהם קרובי משפחה! לי יש דוד שהתחתן עם קרובת משפחה שלו!

[theidan]

לא משנה מה תחליטי לעשות, אני חושב שאת צריכה לספר לו את האמת. בשביל שהוא ידע מה הולך איתך.

[Crystal]

הוא הבן של הבת דודה של אבא שלך.
מבחינת דם זה לא כזה קרוב אחותי, זה לא שהוא בן דוד שלך או משהו שזה יותר קרוב.

אני לא חושבת שזה אמור להפריע לך בקשר איתו, את אוהבת אותו וזה מה שחשוב, אז הוא הבן של הבת דודה של אבא שלך, את קולטת עד כמה ארוך זה? אל תתני לעובדה הקטנה הזאת להוות קיר שבגללו את לא יכולה להיות עם מי שאת אוהבת.
את מאושרת? לכי עם הלב. קצת קלישאה אבל סה לה וי, לא כל הזמן את מוצאת את הגבר שאת אוהבת, ואם קרה והוא הבן של הבת דודה של אבא שלך, ביג דיל לא קרה כלום.
שתביני, אחות/אח של אבא שלך, התחתן עם מישהו, נולדה בת (כבר עירבוב של 2 סוגי דם), הבת התחתנה עם מישהו אחר וילדה את חבר שלך (עוד 2 סוגים של דם), אתם קרובים, אבל אתם לא עד כדי כך קרובים.

שזה לא יטריד אותך מאמי, תהיי איתו, זה ממש לא אישו.
אני חושבת שאת צריכה לשבת איתו לשיחה ארוכה ולספר לו את מה שאת יודעת, לכי תדעי איך הוא יגיב על זה.
וגם קצת מהצד, את מחרפנת אותו, תני לו לדעת למה הוא איבד אותך במקום לתהות למה.
אל תוותרי עליו, אל תוותרי לעולם על מישהו שאת אוהבת.

[ישראל]

בנוגע אלייך, אני חושב שCrystal צודקת בכל מילה.

מה שרציתי להוסיף זה בנוגע לעובדה שאת לא מספרת לו את הסיבה לעזיבה שלך. דבר שלא טרחת אפילו לנמק מדוע לא תספרי לו על זה.
אדם שמקיים שותפות עסקית עם אדם אחר, ולפתע ביום בהיר עוזב הכל ומפרק את השותפות ומזיק לשותפו לשעבר, המינימום האתי והמוסרי מצידו זה לנמק. למה?
בחורה נכבדה, מדובר פה בשותפות נפשית עמוקה. מדובר פה באהבה.
את יכולה רק לנסות לדמיין את מה שהוא מרגיש, אבל לעולם לא תדעי באמת מה היא ההרגשה עד שתחווי את זה.
המינימום המוסרי מצידך, גם אם לא היית אוהבת אותו, הוא לספר לו את הסיבה לעזיבה.
והרי מדובר פה באדם שאת אוהבת. איך את מתמודדת עם עצמך כשאת לא מספרת לו?
הלזה יקרא אהבה???