"למה אני מפחד לגשת?"
שלום חברים,
ראיתי את כל המאמרים שיש כאן, לדעתי קפצנו מעל הפופיק.
רוב הבעיות מסתכמות כאן בפחד גישה, פחד מכשלון ודחייה. אין צורך להגיע עכשיו לתורות עמוקות בNLP ופסיכולוגיה.
אי לכך, ובהתאם לזאת, החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב לכם מאמר, קצר וקולע, בלי לחפור יותר מדי, על הפחד הגדול ביותר שלכם.
למה אנחנו פוחדים??? הרי העולם כולו מבוסס על המשכיות המין האנושי והתרבות, איך זה הגיוני בכלל?
יש כמה גישות. אני אישית, לא מת על התעסקות בזה. מה זה משנה למה? אנחנו פוחדים וזהו. מצד שני, להכיר בקצרה את הסיבה, אולי יעזור להבין שהפחד הזה כלל לא רלבנטי.
יש התומכים בגישה של "פחד עתיק יומין", ז"א, בעבר, כשהיו תרבויות של שבטים לפני שנים רבות (אגב, מיסטרי תומך נלהב של הגישה),
במידה והיית ניגש למישהי, היית מסכן את עצמך פיסית. למה? כי היו במידה והאישה שניגשת אליה תפוסה, הגבר שלה היה הורג אותך. חד וחלק. בא עם אלת בייסבול מיושנת ושם לך אתה בראש.
יש גישה אחרת בפסיכולוגיה שלפיה המוח שלנו מגן עלינו מכשלונות, הרגשת דחייה היא נוראית, לכן המוח מנסה למנוע מכם לפתוח סט ומצמצם ל0 את סיכויי הדחיה, העניין הוא שהדחיה לא כזו נוראית כמו שהמוח המיושן שלנו חושב.
תהיה הסיבה אשר היא, היא לא רלבנטית. בסוף, מדובר בבחורה. אם היא תגיד לך "לא", חוץ מהרגשת דחייה, לא יקרה לך כלום. אם תדע לקחת את הדחיה לכיוון של "לפחות ניסיתי ולא עצרתי את הרצונות שלי" אתה אפילו תצמצם בהרבה את הIMPACT של הרגשת הדחיה עליך.
"מה אם היא תגיד לי לא?", "אני אחכה שהחברה שלה תזוז ואגש", ועוד תירוצים מגעילים שהמוח הפחדן שלנו מעלה.
ראיתם אותה. HB9. ואו, האנדרנלין. כל הסרטונים של מיסטרי, סטייל,DD, כל הגדולים, קופצים לכם לראש.
אתם חייבים לגשת. אתם כבר מכירים את הרגשת הפספוס והטעם המר בפה, כשחוזרים הביתה ואומרים לעצמכם "הייתי צריך לגשת, אני כזה אפס". שניה לפני שאתם ניגשים, המוח הפחדן שלכם מקפיץ את כל התירוצים המטומטמים האלה.
"זה לא הזמן המתאים", "מה אם היא תדחה אותי לעיני כולם", "מי זה הבחור לידה? זה בטח חבר שלה", "איך אני אגש, חברות שלה לידה, פדיחות", חברים, שמעתי את הכל גם מהמוח שלי.
ההבדל ביני לביניכם הוא קטן, אבל גדול. אני לא פוחד מכשלון. אני גאה בזה. האמת שיש לי חיוך ענק על הפנים כשאני כותב את זה.
ממש לא מפחיד אותי להכשל. אני שונא להכשל, שלא תבינו. זו הרגשה נוראה, אבל אני לא פוחד ממנה. למה? כי כשאני נכשל, זה מדרבן אותי. מפסידן שנכשל לעומת זאת, הכשלון משתק אותו. הוא אומר לעצמו "נו זה בחיים לא יצליח". הוא לא למד מטעויות, הוא מרים ידיים מהר. חושב שמיסטרי בסרטון שהוא משכיב HB 10, עשה את זה כי יש לו "גנים של אמן פיתוי", וכן שמעתי גם שטויות כאלה, תאמינו או לא.
אני הולך לחדש לכולכם, פחד גישה, אי אפשר להעלים, ואי אפשר לנצח. נקודה.
מה?! כן. מה?!?! כן כן. הפחד הנוראי והמקפיא הזה חזק מאיתנו. הוא יבוא תמיד. אולי במינון יותר נמוך, אבל הוא לא יעלם לעולם.
מה עושים? מכירים בו. מתחברים אליו. אני פותח עם הפחד. הוא עומד לידי.
בשניה הראשונה שאני פותח, הפחד מחבק אותי. ממש ככה. אבל אתם לא תראו אותו משפיע עלי. אני עומד זקוף, כרגיל, מדבר בטון חזק, עם חיוך ערמומי על הפנים.
"איזהו גיבור? הכובש את יצרו"
קהלת הגדול, חי לפני אלפי שנים ואמר את האמירה הזו.
איזו אמירה מעוררת השראה.
תכבשו את הפחד, וכך תהיו הגיבורים האמיתיים. איך כובשים את הפחד? לא נותנים לו להשפיע עליכם.
אני מעריץ מושבע של שיטת ה3 שניות. זו דרך נפלאה להערים על המוח שלנו. אנחנו לא מספיקים לתת לו להמציא תירוצים, ו"בום" אנחנו סט.
איך הולכת שיטת 3 השניות?
מהשניה שראיתם בחורה, יש לכם בדיוק 3 שניות להגיע אליה ולפתוח סט. (אם היא קצת רחוקה ואתם שמנים, אל תדאגו, אין צורך להתפס בקטנות, הרעיון הוא ברגע שאתם רואים - לתקוף. לקרביים שבנינו - מחבל בעין - כדור בראש. בדיוק כך. לא לחשוב, להכנס לסט, והמילים יבואו לבד). זו שיטה מדהימה לחבר'ה החדשים יותר בנינו. תנצלו אותה. גם המתקדמים, אני מכיר, יש לנו ימים קשים יותר וקשים פחות.
בימים שקשה לי יותר, אני עייף וחסרות לי אנרגיות, גם אני משתמש בשיטה הזו.
שורה תחתונה - מקווה שהמאמר עזר לכם. אשמח לקבל פידבקים.
עוד דבר שנורא חשוב לי לומר, אנשים כאן לא אוהבים להקשיב משום מה. הם שואלים שאלות, אבל לא מחכים לתשובה.
הם קוראים אמירות של מישהו, וישר יוצאים נגד.
חברים, תנשמו עמוק. תקראו 100 פעם.
גם כשאני קורא תגובה שאני לא אוהב, אני חוזר, וקורא אותה שוב. מנסה להכנס לראש של האדם שכתב אותה, ולא מגיב ישיר כמו אדם יהיר וטיפש "לא אתה טמבל, אתה טועה, אתה ככה ואני ככה". זה לא נכון.
תנסו לראות דברים מזווית ראיה של אחרים, ככה יהיו לכם גם הכלים שלהם לפתרון הבעיות, ותצרפו לכם מס' גישות ודרכי פעולה לכל בעיה.
תאמינו לי, זה עובד.
אסיים במשפט שכתבתי, נקווה שיתן לכם מעט השראה להמשך-
"ההבדל בין מנצחים למפסידנים, הוא שהמנצחים שואבים השראה מכשלון, הם אינם פוחדים ממנו. הם שונאים אותו, אבל יודעים שכאשר יכשלו, הכשלון ידרבן אותם להמשיך לנסות."
באהבה עמוקה
-Xan.
ציטוט ההודעה
