שיטת הורד הכחול
וובכן ידידיי,
נרשמתי לכאן, והחלטתי להביא דיווח שטח טרי ולא משהו מהעבר, אז יצאתי היום על מנת להכיר כמה בחורות.
לפני שאני מתחיל ומספר לכם על הדיווח, הייתי רוצה שתשימו לב, לא השתמשתי בפתיח דעה, לא השתמשתי בנאגים, ואפילו לא חשבתי על מסגרות או סיפורי DHV. כל מה שעשיתי, היה לגמרי טבעי, מבלי לתכנן כלום. וזאת בכדי להוכיח שלעבוד לפי דף עבודה מסודר יכול פשוט לעכב את רוב האנשים.
לפני שיצאתי, חשבתי לעצמי, מה תהיה המטרה? למה לצאת? מה אני רוצה להשיג? מספר טלפון? נשיקה? מישהי לטווח ארוך?
לאחר קצת מחשבה, הבנתי שהרעיון הכי טוב, הוא לצאת ולצבור המון דחיות (אם יהיה ביקוש מבטיח לכתוב מאמר על דחיות, למה זה טוב ועוד ועוד).
יצאתי, והתחלתי ללכת לקניון, כי שם בחורות בדרך כלל מסתובבות.
כשהייתי באיזור ליד, שמתי לב ששלוש בנות יצאו מאיזו חנות עם שקיות בידיים. חייכתי לעצמי, והתחלתי לחשוב, האם כדאי לגשת או לא? אני לא אשקר, המוח שלי הביא לי המון תירוצים למה לא, כי הן נראו דיי צעירות, והתחלתי לחשוב לעצמי "לגשת או לא?" ואז קיבלתי את ההרגשה הזו בחזה. ההרגשה של הבערה שכולכם מכירים, ההתרגשות הזו, והבנתי, כנראה יש פה משהו, אני חייב לגשת.
ניגשתי מהצד לקבוצה והשיחה התנהלה בערך כך:
מידן: "היי" - כמובן, עם חיוך, ועצרתי, וגם הן עצרו.
אחת הבחורות: "היי..." - היסוס, מי יכל להאשים אותה? :)
מידן: "זה יושב לי על הלב, ואני חייב לשאול. בנות כמה אתן?"
הן: "17"
מידן: קצת צחקתי פה וחייכתי עם אנחה של הקלה - "וואו! כי פשוט מאחורה אתן נראות בנות 14."
הן צחקו קצת, שאלתי לאן הן הולכות, הן אמרו שהן בדרך לקניון, א דיברתי איתן קצת. שאלתי איך קוראים להן, והמשכתי בשיחה. זה היה ממש נחמד לדבר איתן, והן גם לא היו רגילות לזה שיש מישהו שמדבר איתן.
אני לא רוצה לשעמם אתכם בפרטים של השיחה, אבל דיברנו כאילו אנחנו מכירים כבר המון זמן. פה ושם היה קצת קינו, למרות שהבחורה שרציתי הייתה רחוקה ממני. בכדי להציג עוד משהו חשוב, אני אראה לכם עוד קטע של שיחה שלי איתן.
אחת מהן: "למה התחלת לדבר איתנו?"
מידן: "אני יצאתי במטרה להתחיל עם בחורות ולצבור דחיות"
הן: "מה?"
מידן: "אני אגלה לכן סוד. בעוד כמה דקות, אני הולך לבקש את מספרי הטלפון שלכן, ואתן תגידו לי לא, לא משנה כמה אתן רוצות שאני אתקשר."
הן: כמובן שהן צחקו, ונהנו ואמרו שאין בעיה.
מידן: אל המטרה - "אבל את תביאי לי, כי את הכי חמודה."
המטרה: "לא...זה בסדר"
מידן: "לא! לא הבנת, הן יגידו לא, ואת תביאי לי בשושו, מבלי שהן יידעו" - הכל נאמר עם חיוך וכמובן כדי שהחברות שלה יישמעו.
אחרי זה הגענו לקניון, רציתי לעצור לבקש מספר, אבל שמתי לב למוכרת חמודה אז עצרתי, אמרתי להן שאני אראה אותן ברשת בתי הקפה שהן הלכו אליה (אני לא הולך לעשות פרסומת), ונעצרתי לדבר עם המוכרת סתם כי היא נראתה חמודה.
אחרי שיחה קצרה איתה, ואחרי שהיא קראה לעוד 4 מוכרות מסביב שיקשיבו לי ויידברו איתי, באה אליה לקוחה, לא רציתי להתעכב, אז הלכתי.
הגעתי לרשת בית הקפה ההיא, אחרי שעשיתי סיבובון בקניון והתיישבתי לידן.
דיברנו על למה בעצם ניגשתי אליהן. הסברתי להן שאני עושה את זה כדי לכתוב דיווח שטח מאוחר יותר (ולכן יש לי את ההסכמה שלהן לפרס זאת כאן), ואפילו אמרתי להן מה זה שיידעו שיש דבר כזה אומנות הפיתוי.
ראיתי כמה בחורות ממש ממש חמודות אחרי כן, ורציתי לקום וללכת אבל המטרה שלי פשוט צעקה לא, ולא נתנה לי ללכת. כמובן שהייתי רחוק ממנה, כי היא ישבה מולי, אבל לא היה מה לעשות, ככה הן היו ישובות כשהגעתי ולא הייתה לי דרך להיות קרוב יותר אליה. למרות שכשהגעתי והתיישבתי לידן ירד לי כל החשק מהן, כי עד כמה שהן היו חמודות והראו סימני התעניינות (נשענו קדימה למרות שנשענתי אחורה, רבו על תשומת הלב שלי, ורצו לשאול אותי על עצמי), לא מצאתי אותן מושכות במיוחד וחשבתי שזה מבזבז לי זמן.
אחת מהן אמרה לי שאני הרי לא משיג כלום. ומיד אחרי שהיא אמרה לי את זה לקחתי ממנה מספר טלפון, כדי להראות לה שכבר השגתי מספר טלפון. לא רציתי לסגור עוד, כי זה סתם היה משעמם.
בסופו של דבר כן הצלחתי לקום וללכת מהן, וכדי לראות האם המספר שסגרתי הוא איכותי ושהיא כן רוצה לענות ולהפגש שוב, שלחתי לה סמס, שזה המבחן הכי טוב לראות האם בחורה מעוניינת. היא שלחה לי סמס חזרה מיד.
מקווה שלמדתם משהו, בדיווח הבא, שיהיה מחר כנראה אני אשתדל להביא משהו עסיסי יותר.
שאלות, טענות, מענות? :)
ציטוט ההודעה
