פרטיות בפייסבוק: יש דבר כזה?
כשאנחנו מתייחסים לפרטיות ברשת חברתית, שתכליתה היא שיתוף וחשיפה של מידע אישי עם מאות ולעתים אלפי חברים, למה בעצם אנו מתכוונים?
הוויכוח הנמשך בנושא הפרטיות בפייסבוק נסוב ברובו לא על אמצעי ההגנה שמעמידה הרשת החברתית לרשות חבריה על מנת שיגנו על פרטיותם, אלא על קלות השימוש בהם והנגישות אליהם. הנה למשל, באחרונה נוספה תמיכה בהגדרות לאפליקציה הפופולרית של פייסבוק למכשיר האייפון.
עד כה משתמשי פייסבוק בטלפון הסלולרי בלבד לא יכלו כלל לשלוט בהגדרות הפרטיות שלהם. כדי לשנות את הגדרות הפרטיות, היה עליהם לחפש מחשב נייח או נייד ולהתחבר ממנו, או לנסות להתמודד עם אתר Facebook.com בגלישה ישירה (הליך לא נוח כלל, שכן הגירסה הסלולרית של האתר נעדרת יכולות משמעותיות שיש לאפליקציית הווב). כעת, גם משתמשי האפליקציה של פייסבוק לאייפון יכולים לשנות את הגדרות הפרטיות שלהם מהמכשיר.
כאשר פייסבוק הושקה באפריל 2007, איש לא שיער שבחלוף 3 שנים יתברר כי מדובר במגה רשת חברתית ואחת החברות המשפיעות ביותר על חיינו ברשת. מרשת חברתית תמימה, ששימשה בעיקר על מנת לשמור על קשר עם חברים קרובים, פייסבוק התפתחה ליישות שרוצה לדעת על חבריה הכול על מנת לספק להם תכנים רלוונטיים ואישיים יותר. מנגד, השליטה נשארת בידיה לכל אורך הדרך. היא קובעת מה יחשפו המשתמשים ובאיזה היקף.
מעטים טורחים לשנות את הגדרות הפרטיות בפרופיל האישי שלהם. בין השאר, החברה אחראית למהלך של opt-in, צירוף המשתמשים לשירותים מבלי לשאול לרשותם, כדוגמת ה–Instant Personalization.
בעקבות הביקורת, בסוף 2009 התבקשו כל משתמשי פייסבוק לעדכן את הגדרות הפרטיות של הפרופיל שלהם על-ידי כלי תוכנה חדש המגדיר מי מורשה לצפות בכל תמונה, סרטון, עדכון וביתר רכיבי התוכן של כל משתמש.
המטרה המוצהרת של השינוי הייתה לעזור למשתמשי פייסבוק להימנע מחשיפת יתר של פרטים אישיים, תמונות מביכות ותכנים אחרים - לעיני מי שאינו חלק ממעגל החברים הפנימי של המשתמש, כמו שותפים עסקיים, ממונים בעבודה ועוד.
כלי הפרטיות החדשים איפשרו למשתמשי האתר לקבוע מראש את הנגישות לתכנים שלהם, בקטגוריות של "חברים", "חברים של חברים", "כולם" ו"התאמה אישית", דרך אייקון של מנעול שימוקם בסמוך לכפתורי ה-share בעת עדכון סטטוס חדש.
גם בכך לא היה די כדי להרגיע את המבקרים, ובמאי 2010 חשפה הרשת החברתית מדיניות פרטיות חדשה, שצמצמה משמעותית את מספר הגדרות הפרטיות איתן התבקשו החברים להתמודד.
החברה קבעה 5 רמות פרטיות: "כולם", "חברים", "חברים של חברים", "מומלצת" ו"מותאמת אישית". כל רמה מאפשרת למגדיר להשפיע על הגדרות פרטיות רבות, הנוגעות למי רשאי לצפות בסטטוסים ובתמונות של החבר, מי יכול לראות היכן הוא עושה צ'ק-אין (במקומות פיזיים) וכו'.
גם השינוי הנ"ל לא היה בבחינת סוף פסוק לביקורת, ואילו Messages, שירות התקשורת האישי-חברתי עליו הכריזה החברה בנובמבר, 2010, המשלב אימייל, צ'ט ו-SMS, רק הגדיל את החשש בדבר היקף המידע שאוגרת פייסבוק על חבריה.
כשאנחנו מתייחסים לפרטיות ברשת חברתית, שתכליתה היא שיתוף וחשיפה של מידע אישי עם מאות ולעתים אלפי חברים, למה בעצם אנו מתכוונים?
הזכות לפרטיות היא זכותו של אדם ליצור לעצמו מרחב אישי מוגן, שהמידע אודות הנעשה בתוכו שייך לאותו אדם בלבד. מדובר בהגדרה מסורבלת למונח אינטואיטיבי למדי, אבל יתרונה הוא בכך שהיא מבהירה כי הזכות לפרטיות יוצרת מחסום, שנועד למנוע ממידע פרטי לנדוד בעולם ללא רשות. מדובר בעניין סובייקטיבי הנתון לשינויים תמידיים.
השינוי בתפיסת הפרטיות ניכר גם בזירה הישראלית. בישראל של 2010 אפשר לצפות בתוכניות בידור מרכזיות בהתערטלות בשוגג של זמרת ידועה, בעוד שבארה"ב בשנת 1890, כתבה אודות מסיבה בביתו של משפטן מקומי ידוע הובילה לכתיבת מאמר משפטי שהגדיר, לראשונה בהיסטוריה, את הזכות לפרטיות.
כלומר, המרחב האישי המוגן הלך והצטמצם עם השנים (ולגבי ידוענים, הוא כמעט לא קיים היום). עם זאת, גם היום אין מחלוקת לגבי פרטיותו של מידע על הרגלי המין של אדם, מצבו הבריאותי והתנהלותו בביתו.
העובדה שמידע פרטי נמצא בפייסבוק לא משנה את עובדת היותו מידע פרטי. אולם, אם בנוסף להעלאת המידע לפייסבוק המשתמש קובע בהגדרות הפרטיות כי מותר לאנשים שונים להיחשף למידע, המצב המשפטי משתנה.
המשפט מגן על המרחב האישי המוגן של כל אדם, ואומר דבר פשוט: אם מישהו נכנס לך למרחב האישי ולקח משם מידע פרטי, אנחנו נעזור לך לקחת ממנו את המידע ולמנוע ממנו שימוש בו. אבל אם החלטת לפתוח את הדלת והמידע יצא לעולם, לא נעזור לך. אתה, המשתמש, בעל המידע, ואם חשפת אותו - תוכל להלין רק על עצמך.
כלומר, מרגע שמבינים שהזכות לפרטיות נועדה לגדר מידע מסוים ובכך למנוע את הפצתו, משתנה נקודת המבט באשר להעלאת מידע פרטי לפייסבוק.
משמעות הדבר פשוטה: אדם המעלה מידע פרטי לפייסבוק אך לא מתיר את הצפייה בו לאף אחד, אינו מאבד את זכותו לפרטיות. המידע הוא עדיין נחלתו הבלעדית, והעובדה שבחר לשמור אותו בפייסבוק אינה פוגמת מזכותו (זאת גם בשל תנאי השימוש של פייסבוק).
קרדיט לגלובוס .
ציטוט ההודעה
