קשר לא מחייב-התישאר יזיז לנצח?
טוב אז לפעמים צריך לגוון בחיים האלה ונטלי פורטמן בהחלט מצליחה לעשות זאת במעבר חד מתפקידה הדרמטי והנהדר כבלרינה החצויה ב"ברבור שחור" ,תפקיד שהביא לה גם את גלובוס הזהב וגם את האוסקר האחרון לקומדיית יזיזות בינונית מינוס עם אשטון קוצ'ר איש הקבלה, הטוויטר והצמוד של דמי מור. אין יותר מדי מה לקבל מהסרט הנוכחי, אבל יש בו מעין תשובה מודרנית לא שנונה במיוחד לקומדיה הרומנטית "כשהארי פגש את סאלי" שלנצח תיוותר בהיכל התהילה של הז'אנר הרומנטי החבוט ביותר על ידי המבקרים. אם סאלי (מג ריאן) והארי (בילי קריסטל), הסכימו שלא לעבור את קווי הידידות שלהם ובשום אופן לא להיכנס מתחת לסדינים הצעירים החדשים בבלוק רוצים רק את הסדינים כמקום מפלט מכל סיבוך אפשרי של כל מערכת רגשית אפשרית ואני כבר אתן לכם לנחש אין מסתיים הניגון הזה.
אייבן רייטמן במאי הסרט מוכר בעיקר בשל קומדיות גילטי פלאז'ר כמו: "ג'וניר", "מכסחי השדים", "שוטר בגן ילדים" ועוד כמה כאלה כך שהמוניטין שלו עומד בסטנדרטים, אך בקומדיות רומנטיות או יזיזיות אין מה להסתמך כל כך על יכולות בימוי מבריקות והוא לא עושה משהו יוצא מן הרגיל כאן. התסריט עצמו די בנאלי, אך היו כמה הבלחות מקסימות על מיקס שירי מחזור שאותי אישית הרג מצחוק ואני בהחלט אשמח לקבל עותק. מה שדי מתסכל כאן זה שז'אנר הקומדיה הרומנטית כל כך צפוי, שדווקא בגלל הבחירה בדמויות צעירות בניגוד לסנדרה בולוקיות למיניהן חשבתי שיהיה יותר muchness ,כמו שג'וני דפ הכובען המטורף המשגע אומר לאליס האבודה בסרטו של טים ברטון, "אליס בארץ הפלאות", שנקטל באכזריות על שיפודי הביקורות הישראליות- נבלים, עירפו את ראשם.
אז סיפור העלילה די פשוט כאן אמה (פורטמן -גאווה ישראלית) ואדם (קוצ'ר) נפגשים בגיל צעיר למדי במחנה קיץ וכבר אז מבססים הסכם לא כתוב להיות פאק באדיז. עם השנים נפגשים הצמד במספר אירועים משותפים עד שלבסוף מגיעה עסקת היזיזות הגדולה בה יספקו את התשוקות בלבד מבלי לערב רגש או שום עניין שמעבר. כדי להשיג את המשימה הם מבססים חוקים משלהם כדי לא לשבור את סיכויי ההצלחה. בין לבין אמה מנסה להיות רופאה ויש גירסה משעשעת של "האנטומיה של גריי" עם שותפיה לדירה ההזויים לא פחות מאלו בסדרת בית החולים הפוליטקלי קורקטית והכי אובר דרמטית שיצא לי להכיר.
בשורה התחתונה, לא סבלתי חלילה מהחוויה עצמה, אבל יש משהו במכלול כולו שצרם לי והתחושה שהיינו בסרטים הזה כבר מאתיים פעם לא עזבה אותי לרגע. בנוסף לכך, הסרט היה גדוש ביותר מדי דמויות משנה שהצליחו מדי פעם להאפיל על הדמויות הראשיות בעיקר זו של קוצ'ר שכבר לא נראה חתיך כבעבר, מה גם ששחקן הוא אף פעם לא היה וכנראה גם לא יהיה. אם נשארתם עם טעם של עוד אחרי צפייה ב"קשר לא מחייב" (אם זה בכלל אפשרי) צפו בקרוב לסרט חדש גם הוא על רזי היזיזות,"Friends with Benefits" (אין לו שם רשמי בישראל עדיין) עם המשנה לפורטמן, ב"ברבור שחור", מילה קוניס שממשיכה להופיע בצלה של הכוכבת הגדולה-האם פורטמן צריכה להתחיל לדאוג שעולם הבלט הדמיוני הופך ריאליסטי?
מאת: לירן מזרחי






ציטוט ההודעה

