חרטה.. החלטתי לא להישאר.
בקטעים המסומנים באדום, אלו דבריו של חבר קרוב.
אני מרגיש בושה עמוקה על דברים שעשיתי...
ואני לא יכול לנקות את זה, ואני לא רוצה להישאר.
-
- אם אתה תוותר עכשיו, אתה תתחרט על זה מאד.
-
אתמול הייתה לי שיחה עם חבר אחר, שיחה של שעתיים, על חרטה.
שאתה חייב כל יום לחשוב מה עשית לא בסדר, ולהתחרט.
אז הנה, הייתי לא בסדר, ואני מתחרט.
-
- זה עוד יותר בסדר שאתה מתחרט, זה לא הופך אותך לפחות אנושי.
-
אוףףף... (נאנחתי, ושמתי אצבעות על העיינים - סימן של חרטה גדולה..)
ומה אני אעשה עכשיו?
-
- אם תחליט להישאר, אני מבטיח להיות שם ברגע הגורלי, גם אם כרגע זה נראה לך דבר שלא ניתן לשנות.
אם יש לך על מה להתנצל, אתה מוזמן לעשות את זה.
-
אני לא יודע מה לעשות.
-
- אני יכול לעזור לך?
-
כן.. (נאנחתי..) תוציא אותי מכאן.
אני חושב כבר 100 פעמים כל יום שמיציתי, ונתתי את הכל. - אם אני לא יכול להמשיך, אם וויתרו עליי!! (דמעות כבר התחילו לרדת..), זה הזמן שלי להעלם..
-
- ועדיין אתה עובר כל יום חוויות חדשות, שעדיין מצליחות להפתיע אותך.
ומעבר להכל, אם באמת זה חשוב לך לעזוב כדי לעשות תיקון עצמי, אני תמיד יהיה שם לעזור לך.
-
(אני יושב, הראש מוטה כלפי מטה, והפרצוף מביע חרטה עמוקה..)
אני לא יכול לגלות מה עשיתי, ולמה אני מביע חרטה עמוקה כל כך.
אני רק רוצה שיבוא היום שאני אדע שכתבתי את מה שכתבתי.. כי אחרי שאני כבר לא יהיה כאן, הדברים יראו אחרת.
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי Sapir.
