כמה זמן עבר מאז שהתחלתם לקרוא עד שהתחלתם לצאת?

[PHASE]

טוב שלום לכולם
אני מניח שיש בפורום מלא שעדיין רק קוראים ולא יוצאים
(טוב אני חייב להודות גם אני) אבל אני מתחיל לשנות את זה!

אז אני רוצה לשאול את המוצלחים שבינינו,
כמה זמן עבר מאז שהתחלתם לקרוא ועד שהתחלתם לצאת וליישם?

[XsonicX]

אצלי זה עבד הפוך:

1) אני זוכר את עצמי בגיל שש, שמונה עשר.. מתחיל בשיחה סתם ככה עם אנשים זרים ותמיד ההורים צעקו עלי שזה מסוכן (ובצדק, אין כאן שום חינוך מגביל, גם היום, זה מסוכן) ושלא נדבר שתמיד הייתי בסביבתן של בנות.. כמה "חברות" היו לי ביסודי? 7 נראה לי.. אומנם זה לא נחשב אבל זה רק מראה שביסודי תמיד חייתי את התחום.
כשהייתי קטן הייתי אדם מאוד מאוד תקשורתי וחברותי ועם הזמן הכישרון הזה אבד לי (בגלל חינוך, סביבה מגבילה, ככל שאתה עולה בגיל כל הקטע התקשורתי הופך ל"מוזר" יותר ו"לא נהוג" וכל פנייה שלך לבחורה ישר מחשידה וכו' וכו' וכו').

2) לאחר מכן, באמצע התיכון נחשפתי לאומנות הפיתוי, חרשתי את הנושה מבחינה תיאורטית במשך שנה (ועוד תחומים שגיליתי במגביל: NLP, קריאת אנשים, שפת גוף, חוק המשיכה וכל מדעי ההצלחה, טקטיקות כלכליות ובלה בלה בלה וכל הרחטא ברטא), זה פשוט היה מדהים איך שאפקט כדור השלג פעל.. ברגע שגיליתי את הפיתוי, שאר המידע על ההתפתחות האישית פשוט זרם אלי כמו גל צונמי.

3) במשך שנה לא עשיתי עם הידע הזה כלום כי פשוט לא ידעתי שקיימת גם מציאות אחרת, הכוונה שאם כל מה שאתה עושה במשך 12 שנה זה לקום בבוקר, ללכת לילמוד ולחזור לישון.. סביר להניח שלא תדע שקו 0 שעובר ממש מתחת לבית שלך עובר גם בעזריאלי ששם זה היה בזמנו גן-עדן לפתיינים או שחמש רחובות מהבית שלך ישנו איזה מקום שכל הזמן שוקק בבנות.. מה שאני מסנה לומר זה לא ש לא עשיתי כי הייתי עצלן או מפוחד, אלא פשוט כי לא הייתי מודע למה שקיים ולא הייתי מודע ליכולת.

4) לאחר שנה שלא עשיתי כלום התחלתי להסתובב ליד הבית, התחלתי ליזום שיחות חמודות בכל מקום שהייתי בו או נסעתי אליו... בדיעבד, זוהי הייתה התקופה הכי יפה שלי, כי לא הייתי מאלה שאומר "לא לא היום במסיבה אני אתחיל איתה/לא לא אני אקדיש סארג' מיוחד בשביל ללמוד לפתות בנות" ופשוט פתחתי בכל מקום שהייתי בו, כחלק מחיי.. מה שהיום אני עושה קצת פחות.

5) אחרי זה התגייסתי ומשם כבר מיותר לציין שהתחום התלבש על החיים שלי בול.

[D@nIeL]

אתה מתכוון כמה זמן עבר מאז שהתחלתי לצאת עד שהתחלתי לקרוא

אפעם לא היה לי בעית ביטחון\בעיה עם בנות
פשוט התעניינתי בפיקאפ

[JustJey]

בערך אחרי שבוע של קריאה, התחלתי לקרוא ביום ראשון וביום שישי יצאתי לשטח.
אצלי זה עיר קצת בעייתית לפיקאפ אז התחלתי יותר לצאת מחוץ לעיר בשביל "לצוד".

[Mario.]

הייתי מודע לתחום איזו חצי שנה - שנה, אבל היו לי מלא ספקות וחוסר אמון, עד שהחלטי שזהו, אני נהיה בן אדם מעניין יותר והתחלתי לצאת.

תאמת, אף פעם לא היתה לי גישה לחומר אמיתי, רק ראיתי פרסומות של מאפי ועוד חרא בסגנון, הורדתי ת'חוברת של הקילו בשקל שלהם שכמובן סתם מילים ריקות כמו "היה הבחור המעניין, השונה, זה שכולן רוצות אותו".
אך יום אחד, כתבתי בגוגל "ספר לפיתוי נשים" ומצאתי את MM מאז התחלתי להבין שיש פה משהו רציני ובאמת התחלתי לישם חומר ולצאת ולהשאב לכל הקהילה המפגרת והמופלאה הזאתי.

[StreetLight]

הייתי עם בחורות לפני שהגעתי לנושא הזה ותמיד היה לי כיף
כשהייתי באנגלייה פגשתי אני ועוד חבר לשי איזה צרפתי שממש התלהב מאיתנו והכניס אותנו לתחום הזה
הוא שיפר את מה שהיה כבר ולא בנה אותי מחדש

[snopkin]

היו לי חברות וסגירות גם לפני התחום,אני יצאתי והתחלתי שיחות עם אנשים סתם ככה גם לפני שידעתי מה זה פיקאפ.
אבל אם מסתכלים על זה,לקח לי הרבה זמן עד שיצאתי למה שידעתי שנקרא "סארג'" משהו בערך כמו חצי שנה...

[roei45]

בערך חצי שנה

[PHASE]

אני שמח שהדיון התפתח בצורה טובה

למרות שאני חייב להודות זה קצת תיסכל אותי לשמוע שלפני שהתחלתם עם הפיקאפ הייתם במצב דיי טוב

[roy444]

האמת היא שאני קראתי ובאותו זמן יישמתי, אבל בחיים לא יצאתי לסארג' לבד במטרה להתחיל עם בחורות, או שיצאתי עם אנשים וגם אז זה היה יותר בשביל הכיף או שעל הדרך לכל מקום שאני הולך.
כמו שברני סטינסון אומר "אני תמיד נמצא במצב של לפני זיון".