דיון - מאבק העובדים הסוציאליים
לפי נתוני משרד הרווחה והשירותים החברתיים מונים העובדים הסוציאליים קרוב ל-20,000 איש; עוד עולה מבדיקת הנתונים הנתונים כי מתוך כלל העו"סים ישנן כ-90% נשים. לא בחינם מקובל שהמקצוע הזה הוא מקצוע נשי...
בכל מקרה יש יסוד להניח כי לפימיניזם יש חלק לא קטן במאבק...
עבודה סוציאלית היא עבודה במגזר הציבורי (מחלקה לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, משרד הרווחה, בתי חולים וכו'), סטודנט שזה עתה סיים את לימודי התואר הראשון במוסד אקדמי כל שהוא, פלוס ותק של שירות צבאי, שכר היסוד שלו/ה יהיה כמעט 2,300 ₪. סכום זה הוא שכר עבור משרה מלאה; גם אם נוסיף את תוספות השכר הקיימות ברשויות מקומיות כל אחת לפי עניינה, עדיין נמצא בתלוש המשכורת את השורה: "השלמה לשכר מינימום..."
איך קרה מצב כזה?
ב-1994 ניהל איגוד העובדים הסוציאליים את מאבק השכר האחרון, במהלך המאבק שבתו העו"סים במשך 43 יום ובסופה אכן הגיעו להישגים, והעו"סים קבלו העלאה במשכורת, אז מה השתבש מאז אותו מאבק?
האמת היא שהתפיסה הרווחת רואה את שכרם הנמוך של העו"סים כעוד התנערות של הממשלה ומוסדות השלטון מעיקרון העזרה לחלשים, מכיון שהעו"סים הם בעצם אלה שעוזרים ומסייעים לשכבות הסוציו אקנומיות, מסתבר שהתפיסה הזו מקורה בפופוליזם, ואף מוטעה.
מסתבר שלהסכם מ-94 היו שתי חסרונות עיקריים, 1. הושמט הסעיף המצמיד את המשכורת למדדץ 2. ננעלו ההסכמים עד שנת 2010. ב-15 השנים האחרונות מפלגת השלטון הספיקה להתחלף 5 פעמים, הונהגו רפורמות כלכליות, מפלגות קמו ונפלו, מהפכות טכנולוגיות שוגרו אל אוויר העולם – אבל טבלת השכר של העובדים הסוציאליים נותרה עומדת בעינה. השכר נשחק ונשחק עד מצב אבסורדי בו עובד מדינה נזקק להשלמת הכנסה במשכורתו מדי חודש. במהלך השנים נעשו שינויים בסעיפים בהסכם ועדכונים מתוקף הסכמי מסגרת אך אף לא פעם אחת אותגר ההסכם הקיבוצי מהיסוד.
כך שבעצם העובדות מראות כי הגורם היחידי למצב העכשווי הנו ההסכם הקודם של העו"סים הוותיקים שלא דאגו מספיק לעתידם של העו"סים הבאים אחריהם...
מי שעדיין מפקפק באמינות הטענה הזו יכול לקרוא פה, במאמר שכולו בעד העלאת שכר העו"סים בצורה ברורה, כך שניתן לראותו כמקור אובייקטיבי לטענה זו...
טענות מטענות שונות מעלים העו"סים למען העלאת שכרם, כמה מהטענות צדו את עיני לדעתי הנן מוטעות מעיקרם:
טענה אחת היא העובדה שהעו"סים מגיעים לעבודתם עם תואר אקדמי, איך יתכן, הם טוענים, כי בעל תואר אקדמי יקבל משכורת נמוכה כל כך? טענה נוספת היא קושי העבודה של העו"סים, לטענתם, קושי זה אמור היה לזכות אותם במשכורת גבוהה יותר. טענה נוספת היא בנוגע לחשיבות העבודה מבחינה חברתית.
לדעתי, כל הטענות הללו מוטעות מעיקרן.
גובה השכר בשוק החופשי נקבע על פי יחסי היצע וביקוש, קושי העבודה, איכותה, וחשיבותה, לא משנה מאומה, גובה השכר יקבע תמיד על פי ההיצע לעומת הביקוש, למשל, עבודה קשה שיש הרבה המוכנים לבצע אותה לא תזכה בשכר גבוה, משום שהביקוש לכל עובד יורד.
לעומת זאת במגזר הציבורי גובה השכר אינו חופשי, והוא נקבע על ידי הממשלה המחליטה על גובה השכר המתאים, ללא קשר אמתי ליחסי היצע וביקוש, הממשלה יכולה להחליט כי עבודה החשובה לחברה מזכה במשכורת גבוהה יותר, או על פי כל קריטריון אחר כמו הקריטריונים המוזכרים למעלה, אבל ממשלה שתעשה כך תיצור שוק עבודה מעוות בעליל; שיקול הפרט בבחירת מקצוע קשור בקשר ישיר לגובה המשכורת שיזכה לה במקצועו, משום כך, ברגע שמעלים את המשכורת למקצוע שאין לו ביקוש, או שיש לו היצע מספיק, נוצר מצב שאנשים רבים ירצו ללמוד את המקצוע בו המשכורת גבוהה יותר, ויווצר מצב של הצפה בשוק העבודה בתחום זה; מסיבה זו, גובה המשכורת שנקבע ע"י הממשלה חייב להיות גם הוא קשור בקשר ישיר ליחסי ההיצע והביקוש, בשביל לאזן את המצב בשוק העבודה.
למשל, אם נניח שנוצר מצב של חוסר ברופאי ילדים (לשם דוגמה), הפיתרון הטבעי הוא העלאה במשכורת, זאת אומרת שתחום שיש בו יותר ביקוש מהיצע זקוק לתמריץ בשביל להביא יותר ויותר אנשים שירצו לעבוד בו, התמריץ שיכולה הממשלה לתת (כמובן רק במגזר הציבורי) הנו העלאה במשכורת.
אם כן, מאבקם של העו"סים יתכן שהוא מוצדק, לא בדקתי את כל הפרטים הנוגעים בעניין, אני רק טוען שאין קשר בין בקשת ההעלאה במשכורת לטענות הנ"ל שהן מוטעות מעיקרן בהבנת שיקולי המגזר הציבורי בקביעת משכורות.
המצב בשטח הוא באמת לא כזה, ז"א שבפועל נקבע השכר במגזר הציבורי לא משיקולים טהורים של היצע וביקוש אלא על פי שביתות והפגנות...
בכל מקרה ניתן רק לקוות שהעו"סים לא ינהגו במאבקם כמו שנהגו העו"סים מ-94, וידאגו גם לעתידם של הדור הבא של העובדים הסוציאליים...
אשמח לשמוע את דעתכם!
ציטוט ההודעה
