מפתחת: Relic
מפיצה: THQ
תאריך יציאה: 01.03.11
פלטפורמות: PC
מלחמה היא דבר נוראי. הקושי הפיסי, צחנת המוות, זעקות הפצועים, חוסר התוחלת המשווע. לעיתים חייל נשלח למשימות ללא תקווה, כמו הסתערות אל מול אש התותחים, או התגנבות מאחורי קווי האויב.
מלחמה היא נוראית במיוחד מנקודת המבט של חייל פשוט בצבאות האדירים של קיסר האנושות באלף ה-41. אחד מתוך רבים, סיכוי של אחד למיליון לשרוד. עיקר התהילה הולכת לבריונים המגודלים עוטי השריון, נחתי חלל, בעוד שהחפ"ש משמש כבשר תותחים. לעיתים נשלח החייל למשימות התאבדות, כמו למשל לשמור על נקודות אסטרטגיות מפני אורקים רצחניים. חבורת האורקים הזו מונהגת על ידי אורק מגודל שחובש כובע פירטים וחמוש בגרזן-מסור חשמלי ולרוב מועך את החייל השומר לכדי עיסה מדממת במכה אחת.
למרבה המזל, Dawn Of War 2: Retribution מאפשר לך להיות האורק.
סדרת משחקי האסטרטגיה Dawn Of War מבוססת על משחק המיניאטורות המצליח Warhammer 40K, משחק מלחמה שמתרחש בעתיד הרחוק אבל מושפע מאלמנטים של פנטסיה (אורקים ואלפים בחלל) וכן מאלמנטים שונים בהיסטוריה (האינקוויזיציה הספרדית, האימפריה הבריטית ועוד).
העולם של 40K מתאר את המאבק של קיסרות בני האדם (The Imperium Of Men) מול שלל חייזרים אכזריים וכן קבוצה של בני אנוש שהשתעבדה לאלי הכאוס האפלים. מדובר בעולם משחק עשיר ומפורט מאוד, עם סיפור רקע מורכב שנע בין רצינות אפית לאבסורדיות מגוחכת.
Retribution, ההרחבה העצמאית האחרונה ל-Dawn of War 2, ממשיך לספר את קורות ההתכתשות הגלקטית בין הגזעים השונים בעתיד הקודר והרחוק. לראשונה הוא מאפשר לשחקן לבחור בין 6 גזעים שונים במצב לשחקן יחיד, מוסיף גזע חדש (המשמר הקיסרי) וכולל מספר שיפורים למשחק מרובה המשתתפים. בסופו של דבר הוא מצליח לזקק לתוכו את כל מה שהיה טוב במשחקי DOW בשנים האחרונות לכדי חוויה נוטפת דם, אפית, ולעיתים גם מגוחכת בצורה מהנה ביותר.
הטוב: - 6 צבאות שונים לחלוטין במערכה לשחקן היחיד
- סוף סוף מרגיש כמו משחק אסטרטגיה
- עדיין בין משחקי האסטרטגיה המרשימים יותר גרפית
- אורקים פיראטים
הרע: - נרטיב חלש
- אין הבדל משמעותי בין המשימות של הצבאות השונים
- עקומת למידה משמעותית במשחק המולטי
והפיראט: - קוראים לו קפטן בלודפלג, והוא רוצה את הכובע שלך
אורקים-פיראטים, קומיסרים וכובע עילתי
עשר שנים אחרי מאורעות Chaos Rising ונפילת מפקד כוחות נחתי החלל לכוחות הנוראיים של הכאוס, מערכת הכוכבים Aurelia היא עדיין לא מקום בו תרצו לבלות את החופשה השנתית שלכם. אורקים-פיראטים פושטים על המרחב לטובת שלל מלחמה, כוחות הכאוס האפלים ממשיכים בשעבוד כוכבי הלכת, ה-Eldar (מעין אלפים בחלל) מנסים להציל חפצי כוח עתיקים מעברם האבוד וה-Tyranids (חרקי חלל עצומים) פשוט מנסים לזלול מכל הבא ליד.
לקיסר בני האנוש נמאס מהמצב, והוא נוקט בגישת "אם אינך יכול להביס אותם, שרוף את כולם באש קדושה". לשם כך הוא שולח את כוח ה-Exterminatus , צי חלליות קולוסאלי שנועד להדביר כל צורת חיים על פני כוכבי הלכת של המערכת. אולם המקור האמיתי לצרות הינו מפקד נחתי החלל לשעבר, Kyras, אשר הושחת על ידי כוחות הכאוס והשמדתו אולי תוכל לעצור את האפוקליפסה הקרבה.
במערכה לשחקן יחיד, לראשונה ב-Dawn of War 2 והרחבותיו, המיקוד אינו בהכרח בנחתי החלל וקיימת אפשרות בחירה בין שישה צבאות, חמישה מהם מוכרים מכותרים קודמים בסדרה - Orks, Space Marines, Eldar, Tyranids ו-Chaos - וכן גזע חדש: The Imperial Guard. על פניו, לכל גזע במשחק יש אינטרסים משלו בקונפליקט הקרב, אבל במשחק עצמו מירב השלבים והמשימות זהים, מה שעלול להיות מעט מעייף למי שרוצה לעבור את הקמפיין עם כולם. מצד שני זה מאפשר לך לחוות את הסיפור משש נקודות מבט שונות, וברמה האסטרטגית הצבאות שונים זה מזה בצורה משמעותית.
שניים מהקמפיינים המהנים ביותר הינם של המשמר הקיסרי ושל האורקים. המשמר הקיסרי הינו "צבא העם" של בני האנוש, ומורכב רובו מכולו מבני אדם שבריריים מחד ומכונות מלחמה ממש, אבל ממש גדולות מאידך. הצבא נמצא בפיקודו של גנרל בעל חזות ומבטא בריטי ולצידו קומיסר, קצין קשוח שמבצע משפטי שדה ומוציא להורג כל חייל שמתחיל להפגין חשש או פחדנות (מי אמר הצבא האדום?). לא שלחיילי המשמר הקיסרי יש בעיה למות גם בלי קומיסרים. לצבא מצורפת גם נציגה של האינקוויזיציה, שתפקידה למצוא ולעקור משורש כל סימן כפירה או מרמור.
האורקים הינם חבורת פיראטים עליזה (כובע עם גולגולת והכל), שמהווים את גולת הכותרת במערכה לשחקן היחיד. נכון שיש את העניין הזה עם סוף העולם הקרב, אבל מה שמעניין את האורקים, יצורים פשוטים שכמותם, זה בעיקר שלל, מלחמה ועוד כמה ראשים לעטר בהם את המקל המחודד שלהם. האורקים מדברים במעין שילוב של מבטא אירי קלוקל וג'מייקנית פיראטית, לגיבורים שלהם יש שמות אקזוטיים כמו: Mr. Nailbrains ו-Mr. Brikkfist (שגיאות הכתיב במקור) והדיאלוגים ביניהם מפיקים פנינות חן לשוניות כמו למשל: ! "I've set me gitfinda to pansy! Dere over dere". אם זה לא מספיק, המניע העיקרי של שר המלחמה האורקי בכל המערכה הוא לא אחר מאשר להשיג כובע אופנתי...
בחזרה (בערך) לשורשי האסטרטגיה
ב-DoW2 וההרחבה הראשונה שלו, השחקן הוביל חבורה מצומצמת של נחתי חלל ברצף של משימות שהרגישו יותר כמו משחק תפקידים טקטי ופחות כמו משחק אסטרטגיה. כל השלבים הרגישו דומים למדי וכמעט בסוף כל משימה המתין לשחקן קרב בוס כזה או אחר. למרות היכולת לשדרג את הגיבורים, המשחק די חזר על עצמו וגם די הרתיע שחקני Dow ותיקים, שנרתעו מקנה המידה המצומצם והטקטי לעומת קנה המידה הרחב וקרבות הענק של DoW1.
Retribution מאפשר לשחקן סוף סוף לתגבר את צבאו בכוחות נוספים תוך כדי המשימה, בתנאי שיתפוס נקודות אסטרטגיות. התוספת הזו מאפשרת להפוך בחזרה את הכוח עליו אתה מפקד לצבא של ממש, ולא מחלקת קומנדו.
בהתאם למסורת של אולפן Relic, אין בנייה של בסיס והמשחקיות מבוססת בעיקר על תכנון צירי התקדמות, תפיסת מחסה, שימוש ברתק ויכולות מיוחדות של הגיבורים. המשאבים במשחק מגיעים בעיקר מתפיסת נקודות אסטרטגיות, מה שמחייב את השחקן להתקפיות ולא מאפשר התבצרות בנקודה לאורך זמן. השחקן יכול לבחור בטכניקות שונות, אם בשימוש במחסות, חוליות נשק כבד, התבצרות במבנים, שימוש בכלי רכב ועוד ועוד. לכל טכניקה יש יתרונות וחסרונות, ורק שילוב מושכל בין כל היחידות וגיבורי הצבא יביאו לניצחון המיוחל, במיוחד ברמות הקושי הגבוהות.
בין המשימות יכול השחקן לשדרג את ציוד ויכולות הגיבורים תוך כדי הקשבה לדיאלוגים מעניינים יותר או פחות. הגיבורים הופכים לחזקים יותר ויותר עם כל שלב וכן יש משמעות לאופי השדרוג והנשק שהם מקבלים, כך שגם צד טכני זה של המשחק הופך למהנה במיוחד.
גיוון זה שם המשחק, וגם תותח גדול ליד לא יזיק
כל גזע במשחק מרגיש שונה וקצרה היריעה מלתאר את המגוון המרשים של היחידות. נחתי החלל מצוידים בחיילים משוריינים וביכולות התקפיות מרשימות, אולם סדרי הכוחות שלהם קטנים יחסית. חיילי המשמר הקיסרי שברייריים ותלויים במציאת מחסה יעיל, אולם ניתן לתגבר אותם בכוחות גדולים, ובשלבים מאוחרים במשחק הם מצוידים במכונות מלחמה משובחות, כולל ה-BaneBlade האימתני (סופר-טנק עצום). חיילי הכאוס ישתנו בהתאם לאל הכאוס שתבחרו לסגוד לו, לTyranids (שסטרקראפט הפך אותם ל-Zerg) יש נחילי חרקים, ול-Eldar (עליהם מבוססים הפרוטוס) יש יכולות על-מוחיות מרשימות. והאורקים? פשוט ייצרו מספיק מהם, הקליקו על מיקום האויב וWAAAGH! קמפיין של כל צבא אורך כ-10 שעות, ובנוסף לכך ניתן לשחק כל אחד מהם במצב Co-Op, כך שיחסית למשחק הרחבה יש כאן תוכן רב מאוד.
במשחק מרובה המשתתפים ככלל אין חידושי ענק והוא עדיין כולל את המצבים המוכרים: Point Victory, הפחות מוצלח לטעמי, בו השחקן נדרש לכבוש ולשמור על מספר נקודות אסטרטגיות לאורך זמן; Annihilation, שבו נדרש השחקן להשמיד את בסיס היריב ולהגן על שלו; ו-Last Stand, בו מספר גיבורים עומדים בפני גלים בלתי פוסקים של אויבים. בסך הכל מצבי ריבוי המשתתפים של המשחק מהנים למדי, אולם לשחקנים פחות מנוסים יהיה קשה להשתלב מול שחקני Dow משופשפים, שנוטים לדרוס "ניוביס" ללא רחמים.
הגרפיקה של המשחק, למרות שהתיישנה במעט, עדיין מהטובות שקיימות במשחקי אסטרטגיה כיום והפיצוצים, כמות הדמויות על המסך והעיצוב האמנותי, מרשימים למדי ונאמנים לסגנון של 40k. באחד מהשלבים היותר המרשימים ויזואלית במשחק נדרש השחקן להימלט מאחד הכוכבים שמופצץ על ידי הצי הקיסרי, תוך כדי שהכוכב נחרב וקורס לתוך עצמו.
הסאונד במשחק מרשים אפילו יותר: הדיבוב מצחיק לעיתים עד דמעות ונעימות המלחמה בשילוב רעם התותחים וצליל המסורים החשמליים מפצחי העצמות מענג במיוחד.
השורה התחתונה
Dawn Of War 2: Retribution הוא ללא ספק משחק Dawn of War 2 הטוב ביותר עד כה, במיוחד למי שחשב שהפרקים הקודמים הכילו יותר מדי טקטיקה ומעט מדי אסטרטגיה. בהתחשב במספר המצומצם של כותרי אסטרטגיה גדולים שיוצאים, מדובר במשחק מומלץ ביותר לכל מי שרוצה חוויית אסטרטגיה מהנה ומתוחכמת ארוזה בעטיפה מדממת ,אפית וגרוטסקית.
משחקיות - משימות מעט שגרתיות, המכניקה הבסיסית מהנה וטקטית
גרפיקה - מהמשובחות בז'אנר
סאונד ופסקול - וווווווורום!
טכני - מנוע מנוסה ויציב
אורך חיים - ניתן להוציא ממנו כ-60 שעות משחק רק בסינגלפלייר - טייק דאט, סטרקראפט!
מולטיפלייר - מהנה, אם כי לא מסביר פנים
[ביקורת] Dawn of War 2 Retribution
ציטוט ההודעה
