בוכה מעלבון
שלום לכולם,
רציתי לבקש עזרה...
כשאני מקבל מכה, או שמרביצים לי, אפילו כששברתי פעם את היד, לא בכיתי. אני אף פעם לא בוכה מכאב פיזי.
אבל ברגע שמעליבים אותי או שפוגעים בי נפשית במילים או במעשים, אני פשוט בוכה. לא בכי של צעקות וזה דמעות... אבל אז זה מרגיש חרא מה אני תינוק שבוכה שלא בוחרים אותי למשהו או משהו כזה?ונמאס לי מזה... אומנם להיות רגיש זה טוב, אבל במידה.
מה אני יכול לעשות? תודה מראש
|
|
נכתב במקור על ידי Sagi_1
שלום לכולם,
רציתי לבקש עזרה...
כשאני מקבל מכה, או שמרביצים לי, אפילו כששברתי פעם את היד, לא בכיתי. אני אף פעם לא בוכה מכאב פיזי.
אבל ברגע שמעליבים אותי או שפוגעים בי נפשית במילים או במעשים, אני פשוט בוכה. לא בכי של צעקות וזה דמעות... אבל אז זה מרגיש חרא מה אני תינוק שבוכה שלא בוחרים אותי למשהו או משהו כזה?
מה אני יכול לעשות? תודה מראש
אין כ''כ מה לעשות ..
בכי זה דחף של הוצאת רגשות
אתה פשוט צריך להחליט בראש שאתה לא לוקח ללב כל דבר .
אך יש מצב שזה בגלל שינוי מצבי הרוח שלך בעקבות גיל ההתבגרות .
ככה אינ הייתי
בגיל 12-11 בוכה מכל שטות
13-14 שמח ומאושר
14-15 עצבני,מתעצבן מכל דבר קטן
זה יעבור אל תדאג
יכול להיות שזה מצבי רוח שמשתנים בגלל גיל ההתבגרות. יש כאלה שזה משפיע עליהם יותר מאחרים...
אצלי לדוגמה זה עבר די חלק, אבל מגיל 16 וחצי בערך עד לא מזמן (אני כבר בן 18 ו- 8 חודשים שתבין) הייתי מקבל התקפי עצבים על שטויות, כל דבר קטן היה מעצבן אותי, ואיך שהייתי מתעצבן ככה זה גם נעלם באותה המהירות.
זה עובר... בינתיים אתה יכול לנסות לעשות תרגילים פסיכולוגיים כמו לספור עד 10, לנשום ולנשוף, או פשוט להוציא את הרגש בצורה שונה.... להחזיר אולי? (לא מכות, אני לא מעודד את זה בשום אופן)
תכירו את שמוליק, אבא קנה לי
הוא אוהב במבה, ביסלי ואת עודד מנשה
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה
