החיידק שלא טרף
זה קרה לפני חודשים ספורים. בשעת לילה מאוחרת זיהתה גב' ס. כי לבתם בת השנה עלה חום גבוהה בנוסף, בכף רגלה הופיע כתם אדום מוזר. ההורים מיהרו עם הבת למוקד הרפואי. המדחום במוקד הראה כי חומה של התינוקת מעל 42 מעלות. הרופאה נלחצה מאוד ונתנה לה תרופה להורדת החום , החום ירד, הרופאה הרגיעה את ההורים באמרה: "כנראה זהו וירוס חולף", אבל ההורים לא כל כך נרגעו. הם חזרו לביתם, השכיבו את הילדה לישון ונותרו חרדים ליד מיטתה. אחרי ארבע שעות עלה שוב החום .
ההורים מבוהלים מיהרו לנסוע עם הבת לבית רפואה. בבית הרפואה, גלתה אחת הרופאות שהתינוקת לא מצליחה ליישר את הרגל שעם הכתם. כשנסתה ליישר לתינוקת את הרגל בכוח - התכופף הראש. מסקנת הרופאים הייתה כי מדובר בדלקת קרום המוח... הרופאים עדיין לא ידעו בדיוק באיזה חיידק מדובר, אבל החליטו להתחיל בטיפול אנטיביוטי מאסיבי באמצעות זריקות.
הרופאים רצו להכניס את התינוקת לחדר ניתוח. לנוכח הצעת הרופאים , החליטו ההורים לשאול את הרבי באמצעות ה"אגרות קודש".
בידיהם היה כרך י"ד. האב תאר את מצבה של ביתו במכתב ושאל את הרבי כיצד עליהם לנהוג. תשובת הרבי בעמ' פ"ז הייתה: "במה שכותב אודות מצב בריאות... בנוגע להרגלים שיש רופאים הממליצים לנתח. לפלא שאין מזכיר אם התעסקו באופנים אחרים וכמו... זריקות... שמובן שקודם שיחליטו בנוגע לניתוח, ינסו באופנים אלו."
לנוכח תשובה זו, הודיע האב כי הוא מסרב לניתוח. הרופאים הודיעו לו כי הם מסירים כל אחריות.
לאחר שלושה ימים הגיעו התוצאות מבדיקת הביוכימיה, שהראו כי בגופה מקנן החיידק הטורף – סטרפטוקוקוס מסדרה a. ברם, התברר שהכמות הגדולה של האנטביוטיקה שהתינוקת קבלה הרגו את החיידק וחסכו את הצורך בניתוח!
הסיפור עדיין לא נגמר. רגלה של התינוקת המשיכה לכאוב, וכל נסיון לגעת ברגלה גרר בכי קשה. הרופאים טענו, שהחיידק השאיר ברגל מוגלה והיא המקור לכאבים. הם שוב המליצו על ניתוח כמובן שההורים שאלו שוב באגרות קודש והרבי אשר את ההמלצה : " תמהני מהם הספקות בעניינים כגון דא (זה) ושיזדרזו".
הניתוח עבר בהצלחה, אך הילדה עדיין לא חזרה לאיתנה, עדין כאבה הרגל והילדה לא הסכימה לנסות ללכת הערכת הרופאים הייתה כי הנתוח הותיר חלל . המלצת הרופאים הייתה לגבס את הרגל בתהליך מסויים שלצורך כך יש צורך בהרדמה מלאה.
ההורים פנו שוב לבקש את ברכתו ועצתו של הרבי, שם הופיע לפניהם השורות הבאות. "ותקוותי שלעת קבלת מכתבי זה קבל גם הידיעות מהטבת מצב בריאות בני ביתו שיחיו... כמדומה כבר כתבתי פעם, שטיפול זה דורש זהירות יתרה". "הרבי מבקש לנהוג בתינוקת בזהירות", אמר האב לרופא. הרופא לא הבין במה דברים אמורים... הזהירות הוכיחה את עצמה. כאשר הרופא המרדים האזין לריאות של התינוקת, גילה כי היא מצוננת ובמצב כזה אסור להרדים.
שבוע לאחר מכן, עברו ההרדמה והגיבוס בהצלחה, ברוך השם, והתינוקת שוחררה בתום כמה שעות והחלה לחזור לעצמה והחלימה לגמרי.
עוד סיפורי ניסים וכתיבה לרבי תמצאו ב http://igrot.co.il
ציטוט ההודעה
